ערפילאית האפר

חלק ראשון
פרק ראשון - ריגול

וין דחפה כנגד המטבע וזינקה לאוויר, גלימת הערפילאים שלה מתנופפת סביבה. היא נחתה על הגג מכוסה האפר והבעירה ברזל, מושכת את המטבע המלוכלך לכיוונה. היא שמעה את התנשפויות ההפתעה של האנשים שנפגשה איתם, כמה חברים בצוות של העולם התחתון. הם לא פגשו אלומנטיקנים לעיתים קרובות.
היא רצה על הגגות של שכונות הסקאא, ממהרת לכיוון הבית שבו התגוררו קלסייר ומארה, ולכן גם וין וריין, שאומצו בידיהם כשש שנים קודם לכן. הם ישמחו לשמוע שהצליחה להשיג מהפושעים את המידע שרצו בנוגע לפעולה הבאה שלהם, ועוד במחיר של כעשרים תיבות בלבד. וין לא הייתה בטוחה למה קלסייר ומארה רוצים לדעת את זה אבל היא ידעה שהם לא מתכננים לשתף אותה. הם אמרו שהיא רק בת שלוש עשרה, צעירה מכדי לקחת חלק גדול בפעולות המסוכנות באמת. "כשתהיי בת חמש עשרה" אמר לה ריין בחומרה. הוא היה בן שש עשרה, והשתתף בכל הפעולות, יחד עם מארה, קלסייר, דוקסון, ואנשים אחרים שהצטרפו לפעולות, ביניהם האם, פח' וראשי כנופיות שונים. מארש לא עבד איתם כבר שנים, הצטרף לתנועת המרי שנתיים אחרי שוין פגשה אותו ונטש את הפשע. וין ידעה שהיא יכולה למלא את מקומו בקלות. היא יכלה למלא את מקומו של כל אדם ואדם בצוות הזה, אם רק היו נותנים לה, אבל הם התעקשו לא להניח לה אפילו להשתתף בישיבות הצוות
למרבה המזל, רק אנשים מעטים בלבד יכולים להגיד לערפילאי מה לעשות.
וין הייתה עקשנית,וידעה שהיא בוגרת מספיק כדי לעזור. היא שרפה בדיל כדי לצותת לישיבות צוות, ושרפה ארד כדי לעקוב אחרי האחרים למשימותיהם. היא אפילו נצלה מעט לעיתים את הפליז ואת האבץ שלה כדי להשפיע על רגשותיהם ולשכע אותם להניח לה להשתתף. היא סירבה להניח להם לגנוב, לפעול ולהסתכן בעוד היא לומדת ומבצעת משימות קטנות בבית. בעודה רצה על הגגות לצותת לישיבת הצוות הבאה, נזכרה וין שוב למה היא עושה זאת. בגלל קטרינה.

קטרינה הייתה אחת הערפילנים שעבדו עם קלסייר ומארה ולמדו את וין אלומנטיקה. היא הייתה צעירה למדי, בת עשרים ומשהו. היה לה שיער ארוך, חום אדמוני, ועיניים ירורות רציניות ושלוות. היא הייתה קלעית, ערפילנית שיכולה לשרוף פלדה, והייתה מיומנת מאוד בכך. היא למדה את וין להשתמש במטבעות: לקפוץ בעזרתם ולהשליך אותם על אויביה, וגם הרבה מידע כללי על האלומנטיקה. כשוין הייתה בת אחת עשרה, כמעט שנתיים אחרי שקטרינה התחילה ללמד אותה, קטרינה נתפסה. המחייבים זיהו אותה במהלך אחת הפעולות, ושלחו אחריה קבוצת חיילים ואינקויזיטור פלדה. קטרינה הצליחה להרוג את החיילים במטבעות, אבל לא הצליחה לברוח מהאינקויזיטור. וין ידעה שאם היא הייתה איתה, היא הייתה מצליחה לעזור לה להתחמק ולהציל אותה. היא הרי יכלה לדחוף את המטבעות שלו, לרוץ מהר בעזרת הפיוטר, ליצור עננחושת כדי להסתיר אותן ולדעת איפה בעזרת יכולות הארד שלה. אותן יכולות שאיש לא הצליח להסביר והיו אחת הסיבות לכך שהוענק לה הכינוי...
"ערפילאית האפר" קרא קול מהרחוב למטה. וין הסתובבה והביטה. אחד האנשים ברחוב הצביע עליה ובפניו תדהמה ומעט הערצה. תוך רגע התמלא הרחוב לחשושים ומבטים הופנו אליה, רצה על הגגות. חייל אחד שירבב את ראשו מפתח חנות קטנה בקצה הרחוב ובחן את וין בחשדנות. וין קפאה לרגע בבהלה, ואז התעשתה. היא רצה לקצהו השני של הבית, שהשקיף לסמטה מלאת אפר, וקפצה. היא שרפה פיוטר כדי לא להיפגע בנחיתה, והמשיכה לרוץ, תוך כדי שהיא מסירה את גלימת הערפילאים ודוחפת אותה לתיק. סביר להניח שהחייל פשוט חשב שהיא ערפילאית אצילה ושהאנשים ברחוב סתם מקשקשים על שמועות, אבל עדיף להיות בטוחה. 
כשפחדה שכח, וין חייכה לעצמה. היו הרבה שמועות עליה, והן שיעשעו אותה. היא הייתה הערפילאית היחידה בלות'אדל, והשמועות על כוחה מלאו את העולם התחתון ואת בתי הסקאא שומרי החוק כאחד. סיפרו שהיא ילדה בלבד, אבל מחזיקה בכוחות שלאיש מלבד לאינקויזיטורים אין. סיפרו שהיא מסוגלת לעוף, ולהרוג אנשים בנקישת אצבעות. הייתה אפילו שמועה לפיה האפר אינו נופל עליה, מה שהעניק לה את כינוייה
ריין, מארה וקלסייר היו מודאגים בקשר לשמועות האלו. הם ידעו שעם כל הדיבורים, לא יעבור זמן רב עד שיתפסו אותה. וין הסכימה איתם, והשתדלה שלא להפגין את כוחה. תקריות כמו זו היו בעיתיות.

לבסוף היא הגיעה אל בית המסתר שלהם. היא שלפה מכיסה מפתח קטן, ופתחה את דלת הבית, מטמינה את המפתח במהירות לכיסה. לרוב בתי הסקאא לא היו מנעולים, והם השתדלו להסתיר את העובדה שלהם יש כדי לא לעורר חשד. כשנכנסה ראתה שהחדר המרכזי ריק, מה שאומר שישיבת הצוות, שנערכה במשרד של דוקסון, עומדת להתחיל. היא טיפסה חרישית במדרגות, חלפה בדממה על פני דלת המשרד ונכנסה בחריקת דלת שקטה לחדר הסמוך, המחסן, שם הסתתרה בישיבות האחרונות. היא עקפה סולם, פסעה מעל דלי והתישבה על רצפת העץ צמוד לקיר.
וין הצמידה את אוזנה לקיר האבן ושרפה בדיל.  

הפרק הקודם