פרק 2
"רגע, הארי בגריפינדור" תהה רון. "אבל הארי לא נרצח, אנחנו היינו איתו הוא פשוט מסר את עצמו" אמרה הרמיוני כאילו זה מובן מאליו. "למה?" שאל שיימוס". "אוכלי המוות איימו על בנו הבכור, ג'יימס". "טוב, בואו נסכם- הארי מת בניסיון להגן על בנו" פסק נוויל בלי רצון להמשיך את השיחה. "רגע הרמיוני, ג'יימס עדיין אצלם?" שאל דין בדאגה. "לא הוא עכשיו אצל ג'יני, בבית. הוא פשוט התעורר במיטתו, לפחות לפי מה שאני הבנתי". "אמרתי שמפסיקים לדבר על זה!!" צרח נוויל בשאגה. כול היושבים בחדר השתתקו לשמע צרתו של נוויל. "כולם להתפזר, נגמרה הישיבה" הודיע נוויל בניסיון להרגיע את עצמו. "טוב, מה את חושבת על השיחה הרמיוני?" "לא הבנתי כלום, ולמה נוויל צווח ככה? לדעתי צריך לחקור את זה לעומק, הוא בכלל לא רצה להעמיק בחקר הנושא" השיבה.
נוויל יצא מהחדר בפנים לבנות. הוא ידע את מי הוא יפגוש עוד מעט. שתי דמויות עטורות מסכה התקרבו אליו במהירות. "נוויל, עמדת במשימה, האדון רוצה לפגוש אותך" אמרו בקול עבה. הם לקחו שק קטן, אפור ושמו אותו על ראשו של נוויל. אוכלי המוות הובילו את נוויל אל מחוץ למשרד הקסמים. המוני אנשים ברחוב התבוננו בהם בפליאה, ואף ניסו לשחרר אותו מאחיזתם החזקה של אוכלי המוות. הם הובילו את נוויל לפח זבל קטן. הם פתחו את הפח ולחשו "יחי לורד וולדמורט". הם קפצו לתוך הפח והגיעו למקום שחור משחור. בחדר היה שולחן ארוך ומעוטר בפסים אפורים. מסביב לשולחן ישבו אוכלי מוות, המון אוכלי מוות. בקצה השולחן היה מונח עוד שק אפור. כל אוכלי המוות התחילו לזמר בלחש- "רק מעשה בגידה אמיץ בתוך שק, יחזיר את המוות לקדמותו".
המשך יבוא...
|