NEVERLAND

התינוקת ישנה. נדמה היה כי שום דבר לא יעיר אותה, אך האם לא יכלה לקחת הפסקה כדי להתבונן בבתה. היא לא היה גדול, למעשה לא היה כלל יער, אלא חורשה קטנה ונטולת מקומות מחבוא. היא אחזה בצרור השמיכות שבתוכו ישנה בתה ונעזרה בידה השנייה כדי לסלק ענפים מדרכה. לא היה לה סיכוי, היא לא יכלה להתרחק מהעיירה ולהשאיר אותו מאחור, אבל לא יכלה לאבד בת נוספת.היא נעצרה כשהגיעה לגשר, הוא לא היה בנוי ולא הייתה דרך אחרת לחצות אל הצד השני. היא אחזה בתינוקת והתבוננה בה. היא ציפתה שתישן, שלא תתעורר או תחזה בזה, אך התאכזבה. התינוקת כאילו ידעה מה יקרה והתחילה לבכות. האם לא טרחה להשתיק אותה, לא היה בכך טעם, הן לא הצליחו להימלט.

הדייג העמיס סחורה על סירתו, מוכן לנסות דרך חדשה להימלט. הקללה החלה להתפוגג ואנשים החלו להיזכר, אבל עכשיו היא גילתה וכולם ידעו שהיא תשיב את המצב לקדמותו וכל מי שיתנגד לה יסבול מכך. הוא לא היה מוכן להישאר ובמשך הזמן המועט שנותר לו תכנן את הבריחה. הוא נכנס לסירה והמשיך לעבוד, לא נותן לגילו לעצור אותו. הוא סידר את החבלים בתושיה שלא הייתה אופיינית לו, נואש להיפרד מהמקום ולהצליח. כאשר עמד לצאת לדרך שמע את קול צעדיה נוקשים על המזח. הוא ידע שאם לא יצליח הוא אבוד, זה יהיה הסוף המוחלט שלו. הוא מיהר לקחת את המשוטים, אבל הן רק הפכו למים בידיו והיא כבר עמדה מולו.

"הולך לאנשהו?" היא שאלה בארסיות והביטה בו במבט שגרם לרבים לשקשק מפחד.

הוא לא ענה, רק השיב לה מבט רגוע.

"אתה רשאי ללכת," היא הפתיעה אותו, "אם תעשה עבורי טובה קטנה..."

הוא לא אהב להשתמש בקסם, אבל הפעם הייתה לדייג הזקן מטרה חדשה ועבורה היה מוכן לסכן את הכל. הוא אחז בתינוקת בחוזקה והתיישב בסירה, מוכן לעזוב את סטוריברוק סוף סוף. הוא הכניס יד רועדת לכיסו והוציא את השעועית. הדבר נראה קטן כל כך, אבל טמן בתוכו כוח רב מדי.

השעועית נחתה על המים כשהעיף אותה ויצרה מערבולת. ככל שגדלה המערבולת כך רעדה הסירה יותר והוא אחז את הדופן הימנית בחוזקה ומלמל לעצמו את מטרתו שוב ושוב.

הדייג התעורר על החוף, שוכב על בטנו וממצמץ בכדי לסלק את החול מעיניו. כשהבין איפה הוא נמצא מיהר אל הסירה וחיטט בין דבריו. הוא ציפה שתבכה אחרי המסע המטלטל, אבל התינוקת ישנה בצרור השמיכות שלה וכאשר אחז אותה בזרועותיו התעוררה. "בוקר טוב," חייך, הביט בפניה ושיחק באצבעותיה הזעירות, "ברוכה הבאה לארץ לעולם לא, אווה."