אנימגוסים ואחד נבדל

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג


היום השני בהוגוורטס, השנה החליטו להקדיש אותו לסיור בטירה. רמוס, ידע שהוא הולך להיות שונה, מכיוון שהוא אדם זאב. הוא עדיין זוכר כיצד בגיל 5 נשך אותו אדם זאב אחד, וכל שנה הוא מסכן את עצמו ואת הציבור. 
אבל רמוס גם פחד בגלל איך שסידרו לו לברוח.
הוא נשען על עץ בחצר, והביט על הילדים. כשהבחין בנערה אדמונית אשר איתו בבית, היא נראתה לו נחמדה וחייך אליה, והיא חייכה בחזרה, אך אז בא ילד אחר, מבית סלית'רין, ואמר: "הוא מהילדים הרעים, לא כדאי לך להתקרב אליו".
רמוס הוא לא היה ילד רע, ההפך הוא הנכון- הוא היה טוב ונחמד. הוא עצם את עיניו והחל להיזכר ביום האתמול:

~פלאשבק~

"בלק סיריוס!" נער עם תלתלים שחורים הגיע והתיישב. "גריפינדור!" צעקה מצנפת המיון.
"פטיגרו פיטר!" ונער קטן ומסודר ניגש והתיישב. "גריפינדור!"
"פוטר ג'יימס!" נער עם שיער שחור ומפוזר ומשקפיים ניגש והתיישב. "גריפינדור!".
"אוונס לילי!" הילדה האדמונית עם העיניים הירוקות הגיעה. "גריפינדור!"
"סנייפ סוורוס!" הנער עם השיער השחור התיישב. "סלית'רין!".
"לופין רמוס!" ורמוס התיישב על הכיסא. "גריפינדור!"
רמוס חייך ורץ אל השולחן. אחרי שהסעודה החלה, אחד הפרופ' קרא לרמוס ואמר לו: "בוא איתי בבקשה" והנער התמים הגיע.
"רמוס, האם זה נכון שאתה הוא אדם זאב?" שאל הפרופ'. "כן, זה נכון" ענה רמוס בקול חנוק מדמעות. הוא פחד שיסלקו אותו. "רמוס, אין לך מה לדאוג. אנחנו לא מסלקים אותך, אבל יש לנו פיתרון איך תהפוך לאדם זאב רחוק מכאן" ענה הפרופ'. "מה הפיתרון?" שאל רמוס בחשש. "יש עץ מכושף בחצר. אנחנו נראה לך אותו. כל לילה של ירח מלא אתה תברח לשם, יש שם מעבר לבית רחוק מאוד. אם מישהו יעקוב אחרייך, העץ יתקוף אותו. הוא לא נותן לאנשים להתקרב, רק אנימגוסים יכולים להתקרב, אבל לא מומלץ, אתה רק תסכן אותם, כי תהיה שם אדם זאב" ענה הפרופ'.
רמוס הנהן ויצא מהמשרד.

~סוף פלאשבק~


"היי, אתה  רמוס, נכון? אני ג'יימס. ג'יימס פוטר, וזה החבר שלי, סיריוס. בא לך להיות איתנו?" שאל ילד אחד, שקטע את מחשבותיו של רמוס.
"אממ, אני? בוודאי" ענה רמוס. הם הסתובבו ודיברו עד שרמוס סיפר את זה, את הסוד. "אז נהפוך לאנימגוסים" ענה ג'יימס ופתח בריצה לכיוון הטירה.


אם אהבתם תדרגו 5 (:
הפרקים הבאים יהיו יותר ארוכים

		הפרק הבא