בוקר טוב

השמש זרחה על רחוב פירווט ולא פסחה על בית מספר 4. עוד משעה מוקדמת יכולתם לשמוע זעקות מכיוון הסלון בבית זה.
"ורנון! דאדלי שוב עושה שטויות! תעזור לי לשלוט ביל-", דאדלי שיחק עם הסכין בעוד הדודה פטוניה צעקה מהמדרה הראשונה. היא הסתובבה בהחלטה נבונה, " ורנון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דאדלוש משחק עם סכינים!!! ורנון!!!!!!!!!!"
היא רצה לכיוון בנה בחיפזון, תוך כדי צריחת שמו של בעלה שוב ושוב. היא חטפה את הסכין ממקומה בעוד שאדון דרסלי יורד במדרגות, טוף בחלוק ועיניו מעידות על זה שהתעוררת זה עתה.
"קפה!" הוא נהם והתיישב על הספה הגדולה, שהייתה ענקית בדיוק כמוהו.
"כ-כן." היא נבהלה קצת מהכעס שבקולו, אבל נזכרה בלילה הקשה שעבר עקב צרוחותיו המתמשכות של דאדלי. כאבי בטן היו הסיבה, או עצבים. כנראה עצבים. 
פטונים הושיבה את דאדלי בכיסא הוורוד שלו ויצאה לקחת את בקבוקי החלב מהחלבן.
היא שמעה את בעלה רוטן מהמסדרון ופסעה לה לשם בעייפות.
היא פתחה את הדלת.
והשאר היסטוריה! :)  

~

כתבתי את זה בחמש דקות ואין לי רעיונות. נא לא לשפוט אותי וכנראה שהפאנפיקים הבאים יהיו ארוכים הרבה יותר מהראשונים שלי ((: