נשיקה ראשונה

פרולוג

נקודת מבט מאלפוי:

"מה אתה רוצה ממני?" 

"רק רציתי להסביר את מה שקרה בסעודה היום" 

"אני לא צריכה את הטובות שלך, עוף מפה!"

"וויזלי, תישקלי מילים לפני שאת מוציאה אותם מהפה המסריח שלך!" עניתי לה, והתקרבתי אליה בכעס.

"סליחה? הפה שלי? 'אדון חושב את עצמו' מאלפוי, תחשוב פעמיים לפני שאתה אומר עליי משהו רע כשעליך יש כל כך הרבה!" אמרה, מתקרבת גם היא אליי.

"הצחקת אותי וויזלי, אבל בבקשה תפסיקי לדבר, הריח הורג אותי!" גיחחתי מהבדיחה המדהימה שלי והתקרבתי אליה עוד קצת, הפנים שלנו היו ממש קרובים.

"וואו! איזה מצחיק אתה! יכול לעשות סטאנד אפ!". "זה משהו של מוגלגים.." אמרה לאור המבט השואל שלי.

"ואת זה למדת מאבא שלך בוגד הדם הזה נכון?" 

"אולי אבא שלי חובב מוגלגים, אבל אבא שלך אוכל מוות! וככה גם אתה וכל המשפחה שלך, אתם דוחים, אתם פועלים באנוכיות ואתם - "

וואו! הוויזלית הזאת לוהטת כשהיא כועסת, כנראה שמשהו קרה לי, כי מצאתי אותי תומך בגופה ביד אחת, ויד שנייה מחזיקה את פניה הבהירות והטהורות, שפתיי דבוקות לשפתיה הרכות והחלומיות.

זו הייתה הנשיקה הכי טובה בחיי, הרגשתי משהו, שפתינו היו מחוברות וההרגשה היתה שהיא תימשך לעד, שלעולם לא נתנתק. אני רציתי לנשק אותה עוד ועוד, לעשות אותה נשיקה הכי לוהטת שקיימת, דחפתי את שפתיי ברכות, את הלשון הזזתי בתנועות המושלמות ביותר שאפשר לבקש, לא חדות מדי ולא רכות מדי. ידעתי שזה ידליק אותה כי היא גם נתנה לי תרגילים מקצועיים עם הלשון. זה היה רגע קסום.

נקודת מבט ג'יני:

לא ידעתי איך לענות לו ופתאום מצאתי את עצמי מנשקת אותו, לא שזה הפריע לי, בזמן האחרון לי ולמאלפוי קורים המון דברים מוזרים ביחד. אני חושבת שקצת נדלקתי עליו, ועכשיו אני בטוחה שנדלקתי עליו.

הוא יודע איך לנשק בחורה זה בטוח, הוא היחיד מבין כל בני הזוג שיצאתי איתם שבאמת הרגשתי שמנשיקה אפשר להתמוסס כל כך.

הלשון שלו נמצאה בדיוק במקום המתאים, וידעה מה לעשות באלגנטיות, ככה שגם אני נתתי קצת מעצמי. הידיים שלו עמדו במקום מתאים, הן אחזו בי, אחת תומכת בגופי והשנייה מחזיקה את פני קרובות לפניו, למקרה שארצה להיפרד פתאום, למרות שההרגשה הייתה שלעולם לא ניפרד מהנשיקה הלוהטת הזו.

הרגשתי כל כך הרבה רגשות באותו הרגע, מצד אחד כעסתי עליו, כי לפני רגע רבנו, מצד שני אני כל כך מאושרת, הוא היחיד שמבין אותי באמת, הוא מכיר אותי כניראה יותר ממה שחשבתי. הוא ידע שאם יבוא עם פרחים על ארבע אני לא ירצה אותו, אבל אם הוא יבוא במלחמה, כמו שבא, טוב, תראו לאן הגענו.

לפתע הבזק אור חלף על עיני, פקחתי אותן במהירות והתנתקתי מדראקו.

"הרגשת את זה?" שאלתי, סמוקה ומבוהלת.

"הרגשתי את מה? את זה שסוף סוף מצאתי עם מי אני צריך להיות, את זה שאני מרגיש אהבה, את לא יודעת מה אני מרגיש כרגע, ואני רוצה שתדעי! ג'יני וויזלי, את חשובה לי. בזמן האחרון אלו לא סתם רגעים מביכים שעוברים ביניינו, זה היה חיזור. אני רוצה אותך, שתיהי שלי, וידעתי שאני חייב לעשות משהו אחר מכל שאר הבנים יצאת איתם, כדי שגם את תרצי אותי, אז גם היו פעמים שריגלתי עלייך, אל תיכעסי, אבל את יודעת שלפעמים עושים דברים קצת מוזרים כשמאוהבים, אז עכשיו את יכולה לקבל אותי כמו שאני, בלי פרחים או בונבוניירות, זה אני דראקו שאוהב לרדת על ילדים, להעליב אותם ולהרגיש טוב בהכל. אני שמח שהסכמת לדראקו הזה" אמר לי מאלפוי רוכן לעוד נשיקה.

הפנתי את פניי, הרגשתי כל כך לא בסדר עם עצמי בגלל זה.

"אני לא מבין אותך. באמת. אני פתחתי את הלב שלי בפנייך ואת פשוט.. זרקת את זה!" אמר לי דראקו, הוא נראה פגוע, וזו זכותו. אני לא יודעת מה עבר עליי, למה אני כזו טיפשה?

"עזבי, כניראה זה היה משהו חד פעמי שלא היה צריך לקרות." אמר והחל בדרכו חזרה לטירה. היער האסור היה קודר מתמיד, והוא לא היה הדבר היחיד שניראה לי קודר, ככה הרגשתי שהיה גם הלב שלי.

פרק ראשון!! אשמח לתגובות! 

		הפרק הבא