זוהי מלחמה

היי חברים, פיק של ג'קונאיס שאני מתרגמת (:

ויתור זכויות: הדמויות בה"פ ממש לא שייכות לי (לצערי) והעלילה המקסימה הזו שייכת לג'קונאיס. אני לא מתכוונת להרוויח שום כסף על הפיק.

"אני מצטער, ג`יני. אני לא יכול לצאת איתך יותר."

"מה?" שאלה המכשפה אדומת הראש, בוהה בתדהמה במי שהיה החבר שלה עד לפני כמה רגעים.

"תראי," הוא מלמל. "אני מאוד מחבב אותך, אבל אני לא מוכן להתמודד עם אחייך. האם יש לך איזשהו מושג מה הם איימו לעשות לי? אני רוצה חברה נורמלית."

"אבל," התחילה ג`יני, "דין..."

דין נד בראשו. "מצטער," הוא מלמל, סב על עקביו, וברח.

ג`יני קרסה על הקיר הסמוך. `המומה` היה כינוי מועט למה שהרגישה באותו הרגע. היא ניסתה להבין כיצד הרגישה. דין היה חבר הגון למדי. לא כזה גרוע במחלקת הנשיקות, נחמד במחלקת תשומת הלב, אבל לא יותר מזה, למען האמת.

היא הבינה שהיא לא דואגת הרבה לגבי העובדה שהיא איבדה בחור שלא היה נחוש להילחם עליה, זאת בקושי הייתה הנקודה. מה שאכן הטריד אותה היה השתלטנים שקראו לעצמם קרובי משפחתה, אשר לא הפסיקו להתערב בחייה.

רגשות הכאב שלה הוחלפו במהרה בכעס כאשר היא שבה לעמוד על רגליה. היא הלכה אל חדר המועדון של גריפינדור  ומצאה אותו די נטוש. מכיוון שהיה זה יום שבת, רוב חברי הבית יצאו ועסקו בהרבה פעילויות אחרות. רק רון והרמיוני ישבו יחד, מעמידים פנים שהם לומדים.

"מה אתה יודע על דין?" שאלה ג`יני את אחיה כשהיא עוטה על פניה הבעה תמימה למדי.

"למה את מתכוונת?" שאל רון שנראה מעט ערמומי.

"חבר לחדר שלך, והחבר שלי. לא דיברת איתו במקרה, נכון?" היא המשיכה להטעותו בקולה המתוק שלא השתנה.

"ארר, אולי הזכרתי שכמה מאיתנו לא חושבים שזה הולם בשבילו לחפש לשניכם ארונות להתמזמז בהם," הודה רון.

הרמיוני הביטה בשניהם, ואז, הציגה את האינטליגנציה שנודעה בה, על ידי נסיגתה האיטית, מניחה להם להיות לבדם.

"ומי נתן לך את הזכות להחליט מה הולם ומה לא?" זעמה ג'יני.

"אני אחיך הגדול- זה נותן לי את הזכות." הוא השיב, לא שם לב לשינוי במצב רוחה.

קולה של ג`יני נחלש עוד יותר בזמן שהיא רכנה אל אחיה קרוב יותר. "אתה והשתלטנים המטומטמים האלו איבדתם לי חבר מושלם וטוב. כולכם עומדים לשלם על זה, לשלם בצורה שלא תיאמן."

לרון הייתה הבעת פחד על פניו, כשהוא הבין סוף סוף עד כמה קרוב הוא יושב למכשפה עצבנית ביותר.

"תכננתי לעשות את זה בסוף שנת הלימודים, אך אתם הכרחתם אותי להקדים את תוכניותיי. יהיה לי חבר בקרוב, אחי היקר. אני אמצא ארונות לנשק אותו בתוכם. אפילו אתן לו בשמחה לגלות מה יש מתחת לגלימתי ולא יהיה דבר שתוכל לעשות בנוגע לזה. אך זו רק ההתחלה. זה ימשיך בכך שאנחנו, כוונתי חברי החדש ואני, נתחיל לנקום בך, ואז בתאומים, ואז פרסי, צ`ארלי, ולבסוף ביל. כל אחד ואחד מכם ישלם." המכשפה לא צעקה, לא צרחה, רק הסתכלה לתוך עיניו של רון באמונה עצמית פראית.

"אף אחד לא יצא איתך," אמר רון בשביעות רצון. "כבר הודענו שכל מי שיעז, ישא בכל הזעם של שישתנו. אולי אני עצמי לא מאוד מאיים, אבל האחרים כן, כל הבנים יודעים את זה."

ג`יני הביטה מבט עמוק לתוך עיני אחיה, וחייכה באיטיות. "תכננתי את זה זמן רב, הרבה יותר משאתם יכולים לדמיין."

רון הסתכל על אחותו ההולכת באיטיות. ואז, היא התחילה לצחוק. מסיבה מסוימת, הצחוק המרושע שלח צמרמורות במורד גבו.

"רון," הרמיוני אמרה בשקט. "אני אוהבת אותך, אך בדיוק עשית את הטעות הגדולה ביותר של חייך."

רון הביט בה, פניו הופכות לירוקות. "נאא, מה היא יכולה לעשות, היא רק ילדה אחת נגד הרבה מאיתנו. תמיד זכינו כשגדלנו," משך בכתפיו. "היא פשוט כועסת עכשיו, היא תתגבר על זה."

הרמיוני נדה בראשה. "אני לא חושבת כך, רון. וכשזה יקרה, אני ממש לא עומדת להגן עלייך."

רון צחק בקולניות. "אני לא עומד להזדקק להגנתך."

מוען: רון

נמען: בני וויזלי

נושא: הצלחה

היי בנים,

רק רציתי שתדעו שפעולות היום הסתיימו בהצלחה גמורה. לא משנה מה פרד וג`ורג` אמרו לדין, זה עבד מצוין, ואחותנו הקטנה חזרה להיות רווקה.

רון.

מוען: צ`ארלי

נמען: הבנים

נושא: חוזר: הצלחה

איחולי, בחורים. האם העברתם את הידיעה לכולם?

צ'.

- 
שומר דרקונים

מוען: ג'רד

נמען: אחינו התמיד אוהבים

נושא: חוזר2: הצלחה

צ`ארלי כתב:

 איחולי, בחורים. העברתם את הידיעה לכולם?

כמובן שכן. אף אחד לא עומד להתקרב אליה. היא שוב בטוחה.

פורג`

- 
חנות ההוקוס- מוקוס של האחים וויזלי בקרוב בסמטת דיאגון!

מוען: ג`יני

נמען: המחילה

העתק: המשרד של אבא

נושא: אידיוטים

היי אמא, אבא,

ובכן, זה סוף- סוף קרה. פרד וג`ורג` ניהלו שיחה קצרה עם דין והבריחו אותו. אני יודעת שאמרתי שאחכה עד שאהיה בת שש עשרה לפני שאתחיל לפעול, אך הם עברו היום את הגבול.

גיליתי שזה היה רון שהבריח את מייקל גם כן.

כתוצאה מזה, התוכנית עומדת להתחיל, אך אני צריכה את המכתב שהצעתי.

אוהבת את שניכם,

ג`יני- קיבלתי מאה בשיעורי הבית של שינויי צורה.

מוען: אמא

נמען: ביתי היקרה

העתק: ארתור

נושא: חוזר: אידיוטים

ג`יני,

איחולים וברכות על שקיבלת מאה. שנינו גאים בך.

את בטוחה שאת רוצה לעבור את זה, יקירה? אני יודעת שתכננת את זה שנים, אך את בטוחה שזהו הזמן הנכון? ומי עומד לעזור לך?

אוהבת,

אמא.

מוען: ג`יני

נמען: אמא

העתק: אבא

נושא: חוזר2: אידיוטים

כן, אני בטוחה.

ובקשר לאדם, את מי עוד אבחר?

ג`יני

מוען: אבא

נמען: ג`יני

העתק: מולי

נושא: חוזר3: אידיוטים

ג`ין-ג`ין,

נכתוב את המכתב כשתרצי. בהצלחה, ובבקשה היזהרי עם הילד, הוא לא ידע מה הכה בו.

אבא

ג`יני חייכה כשקיבלה את מכתבה האחרון. כשהוריה לצידה, היא הזדקקה לאדם נוסף בלבד בכדי שתכניתה תעבוד. הבעיה היחידה שעמדה בפניה הייתה כיצד לשכנעו לעזור לה. היא זקוקה לסוג מסוים של נער, שיהיה מסוגל לעמוד נגד לחץ משותף של שישה בני וויזלי גדולים ומאיימים. היה רק אדם אחד בבית הספר שיהיו לו את הביצים והמוטיבציה לעזור לה.

בביטחון שלא באמת הרגישה, היא הלכה אל מגרש הקווידיץ`. הארי היה שם, כפי שתמיד הוא היה כשרצה להירגע. הוא עשה מספר סחרורים וצלילות, לא באמת מתאמן, אלא יותר נהנה.

היא צפתה בו בחיוך מסופק ונשענה על הדוכן, מתמכרת לצפייה בהארי, מה שהפך לבילוי האהוב עליה.

הארי עצם את עיניו; הרוח הממהרת דרך שיערו ועל פניו הייתה אחת מתחושות החופש הגדולות ביותר שהיו לו.

הוא פקח את עיניו, וניסה לא לגחך כשזיהה שיער אדום שהיה באופן מובהק של נקבת וויזלי. הוא משך בכדי לעצור, וריחף מטה לפגוש אותה.

"היי, ג`יני," הוא גיחך אליה. הוא תמיד היה רגוע יותר אחרי טיסה טובה.

"היי," היא חייכה אליו בעצבות מעטה.

"מה קרה?" הוא שאל, מתחיל לדאוג במיידיות. הוא הרגיש הרבה יותר קרוב אל ג`יני בימים האלה, לאחר שרון והרמיוני היו לבסוף יחד. אוטומטית הוא פנה לשוחח עם הוויזלית הצעירה. בעודה יוצאת עם דין, הייתה זו בחירה בטוחה ונקייה מהסחות דעת.

"דין נפרד ממני."

הארי מעד בהפתעה. "הו, ג`יני," הוא העניק לה חיבוק קצר. "אני מצטער."

"זה בסדר; אני לא כל כך כועסת על זה. זאת לא אשמתו."

הוא הביט לה היישר בעיניים, נראה כאילו הוא מנסה לחפש משהו; חרטה, אולי. לבסוף, הוא הפסיק וחייך אליה. "בואי, זמן לארוחת הערב."

היא חייכה. "כבר אכלתי. אני צריכה לחזור ולעשות את שיעורי הבית שלי בשיקויים."

"בסדר, ג`יני."

היא חייכה, ואז תפסה אותו בחזית גלימתו, מושכת אותו מטה ומנשקת אותו חזק ככל שיכלה.

כעבור שנייה היה ברור שיש לה יותר ניסיון משלו יש, אך לא נראה שזה הפריע לה. היא הפרידה את שפתיו ברכות, ונגעה עם לשונה בשלו.

הארי היה כמעט קפוא במקום. `זו ג`יני!` מחשבתו צעקה אליו. `אתה לא חושב עליה בצורה הזו!`. הוא לא יכל להכחיש שהנשיקה הייתה הרבה יותר מהנה מזו שהוא חלק עם צ`ו, או שהיה לה טעם נעים שהוא באמת רצה להכיר טוב יותר.

ג`יני שיחררה אותו בפתאומיות, שלחה אליו חיוך קונדסי ודילגה משם, מותירה אותו במקומו, המום.

עברו קרוב לחמש דקות עד שהארי רכש מחדש את שליטתו המוטורית, והחל לעשות את דרכו לאולם הגדול.

ג`יני נחפזה אל חדר המועדון, ואז ישירות אל מעונותיה. מיד לאחר שבדקה כי הוא ריק, היא סגרה את הדלת בחוזקה, ואז צרחה "נישקתי את הארי פוטר!!!"

היא נפלה אחורנית אל מיטתה. "נישקתי את הארי פוטר. אני לחלוטין עושה את זה שוב!"

"אתה בסדר, הארי?" שאל רון, בעודו מתיישב לצד חברו.

"מה?" קפץ הנער.

"אתה בסדר?" חזר רון, מסתכל עליו במבט מוזר.

"הו," חרק הארי, והשיב לעצמו את שליטתו על מיתרי הקול. "הו, כן, אני בסדר."

"אתה בטוח?"

`לא,` חשב הארי. `הרגע חוויתי את המזמוז הכי טוב בחיי, מאחותך הקטנה- שאיכשהו החדירה את עצמה כה חזק אל מחשבותיי, שאני לא יכול להפסיק לחשוב על זה, ועל איך לעשות את זה בשנית. בבקשה אל תהרוג אותי`.

"כן, לא ישנתי הרבה הלילה," שיקר.

"בכל מקרה," רון המשיך הלאה. "חדשות טובות. דין זרק את ג`יני. גרמתי לפרד וג`ורג` להסביר לו כמה מאמיתות הבית לגבי יחסים, ועד כמה ג`יני לא מוכנה עדיין."

"הו," אמר הארי בשקט.

"אתה בטוח שאתה בסדר?"

מוען: הארי

נמען: רך-כף

העתק: ירחוני

נושא: אממ, עזרה?

היי בחורים,

אני מקווה ששניכם מרגישים טוב, ושאתם לא מסתבכים ביותר מידי צרות.

תראו, אני צריך כמה עצות. נערה, שחשבתי שאנחנו רק חברים, פגשה אותי לאחר שהלכתי היום לעוף. דיברנו על דברים רגילים, ופתאום היא תפסה אותי ומזמזה את מוחי החוצה, לפני שהסתלקה משם, משאירה אותי בהלם.

מה לעזאזל אני אמור לעשות עכשיו?

ה.

מוען: סנאפלס

נמען: אדם זאב מטורף

נושא: *מושך באף*

תראה, הארי הקטן שלנו, כבר גדל וניצוד על ידי בחורות.

נבזה בר מזל, אף אחד מעולם לא 'מזמז את מוחי החוצה' כשהייתי בבית הספר. בדרך כלל זה לקח שבועות עד שהגענו לשלב הזה.

ס`

מוען: פרופסור רמוס ק. לופין

נמען: המורשע

נושא: חוזר: *מושך באף*

ארצה! כלב רע. כבר קיבלת את הזריקות שלך?

למרות שאני יכול לראות את הנקודה שלך, אתה יכול לראות למה. יש לו את השיער של אבא שלו -כמה פעמים שמענו נערות לוחשות עד כמה הן רוצות להעביר את אצבעותיהן בתוכו?- ואת עיניה של אמא שלו, וכולנו אהבנו אותן.

יש לך רעיון מה אתה עומד להגיד לו?

ירחוני.

מוען: נמלטתי מאזקבאן

נמען: המסודר

נושא: חוזר: חוזר: *מושך באף*

כן, קיבלתי את הזריקות שלי, תודה שהתעניינת!

אתה יכול ללכת על העצה המכובדת והעוזרת, רק הוסף את זה בשבילי:

"הארי, שטן קטן שכמותך- עושה את סנדקך גאה! פעם הבאה- נשק אותה בחזרה!"

ס`

מוען: הקונדסאי האמיתי האחרון

נמען: הילד שנושק

העתק: הכלבלב המטונף שנמנע מלהיות מנושק

נושא: חוזר: ארמ, עזרה?

הארי,

גם רך-כף וגם אני בסדר. אנחנו מתחבאים ברגע זה בעסקי המסדר. אל תדאג, לאף אחד מאיתנו אין תוכניות להסתבך בצרות.

אני באמת לא רואה את הבעיה. אני מנחש שאתה מחבב את הנערה. מי זו?

תראה, אם אתה לא מחבב אותה, תסביר בעדינות. אם אתה כן מחבב אותה, וה"משאירה אותי בהלם," היה רמז קטן, הייתי ממליץ על לנשק אותה בחזרה ולראות מה יקרה.

סיריוס מוסיף- "הארי, שטן קטן שכמותך- עושה את סנדקך גאה! פעם הבאה- נשק אותה בחזרה!"

אדם הזאב והכלב המלוכלך.

מוען: בהלם ומבולבל

נמען: הלגלוגים הלא עוזרים

נושא: זה נעשה גרוע יותר

היא עשתה את זה שוב!!!

יצאתי משיקויים, סנייפ עיכב אותי בכדי לנזוף בי, והיא תפסה אותי מאחור, דחפה אותי על הקיר, ומזמזה אותי שוב, מותירה אותי לקרוס בפינה ולהתנשם.

רון חזר לראות מה שלומי, ועכשיו הוא חושב שמאלפוי קילל אותי!

ה

מוען: רופא האהבה

נמען: המטופל

נושא: חוזר: זה נעשה גרוע יותר.

הארי,

האם נישקת אותה בחזרה הפעם?

ולמה שלא פשוט תספר לרון? אני בטוח שהוא ישמח להציע עזרה.

רך-כף

מוען: נעשה עצבני

נמען: למה לעזאזל באתי אליך לבקש עצה?

נושא: חוזר2: זה נעשה גרוע יותר.

לא היה לי זמן לנשק אותה בחזרה.

בקשר לספר לרון...

לעזאזל, זו אחותו!

ה

שולח: הסנדק האהוב עלייך

נמען: הנער שלא יישאר בחיים עוד זמן רב

העתק: הבחור השני

נושא: חוזר: חוזר2: זה נעשה גרוע יותר.

הארי, אין צורך לצעוק.

הו, ילדי היקר, אתה בבעיות. שש בעיות גדולות- ואדומת ראש שהייתה נחושה ללכוד אותך מאז הייתה בת אחת עשרה.

אוכל לקבל את המטאטא שלך אם לא תשרוד את זה?

רך-כף.

מוען: החבר הכי טוב האחר של ג`יימס

נמען: האידיוט

נושא: הארי

רך-כף,

אתה שפוי?

לצחוק על המוות של הארי-אני-מספר-אחת-ברשימת-המוות-של-וולדמורט- פוטר!

ירחוני

מוען: האחד הנאה

נמען: האידיוט האחר

נושא: חוזר: הארי

אין צורך לצעוק.

וכן, אני די שפוי. אני חושב שהגיע הזמן שלהארי יהיו בעיות נורמליות של נער מתבגר. בתקווה שזה יחזיק  אותו יושב ולא מודאג מנבואה בטוחה.

ר.

- 
ווף ווף

מוען: שרוי בהלם וזעזוע

נמען: רך-כף

נושא: חוזר:חוזר: הארי

רך כף, אתה בסדר? אין לך שום סימנים של שיטיון?

זה היה כמעט עמוק!

ואני מניח שאני מסכים.

ירחוני

אשמח לתגובות (:

		הפרק הבא