היומן של הרמיוני

כל הזכויות שמורות ג'יי קיי רולינג האגדית.

תגובות בונות ולא מרושעות יתקבלו בברכה. 

..........

אם אתם קוראים את היומן הזה סימן שאני שוכבת מתה. היומן הזה מכושף כך שאף אחד לא יוכל לקרוא את היומן עד שהכותב מת.

(הקסם לא היה פשוט כלל וכלל, אבל זה לא העניין )

בהסתמך על מה שאני וידידי מתכוונים לעשות השנה הסיכויים שאמות הם גבוהים.

וזאת הסיבה העיקרית שאני כותבת את היומן הזה, שאם נמות יהיה מישהו שידע מה ניסנו לעשות ואולי יצליח לסיים את זה וכך להביס את זה שאין לנקוב בשמו.

אבל זאת לא הסיבה היחידה שאני כותבת, תמיד שמעתי שהכתיבה עוזרת לך לבטא רגשות ולפרוק מטענים ישנים.

היום עשיתי משהו משמעותי מאוד עבורי. מחקתי את הזיכרון של הוריי.

כן, זה בטח נשמע לכם כדבר הכי משוגע בעולם אבל הייתי מוכרחה, למענם, למען ביטחונם. כמה שזה קשה עבורי אני יודעת שזה הכרחי.

וזה בהחלט קשור למשימה שכתבתי עליה בהתחלה. משימה שאלבוס דמבלדור הטיל על הארי פוטר ואני ורון וויזלי התנדבנו לעזור לו.

בנקודה זו כדאי שאציג את עצמי, שמי הרמיוני גריינג'ר ואני עוד מעט אהיה בת 18.

אני כבר מודיעה לך מראש, קורא יקר, שהקריאה ביומן הזה לא תהיה מסודרת או עקבית, אני אכתוב מתי שאוכל ומתי שארגיש צורך.

אבל אני מתחייבת לעדכן אותך בכל ההשערות והמידע שנשיג לגבי המשימה כדי שתדע מאיפה להמשיך.

אני כותבת שורות אלו בביתי הריק, בעוד שעות אחדות אצטרך לעזוב אותו. אולי לתמיד. התחושה נוראה, לשבת בשקט הזה ולדעת שההורים שלך נמצאים הרחק באוסטרליה ולא יודעים על קיומך.

אני בדרך כלל אוהבת שקט, שקט שאפשר לשבת ברוגע ולקרוא ספר מרתק, אבל לא שקט כזה, שקט עצוב.

..........

זהו. הגעתי אל משפחת וויזלי. משפחת וויזלי קיבלה אותי בהרבה חום ואהבה, אני כל כך שמחה שיש לי אותם, במיוחד עכשיו שההורים שלי באיזה חור באוסטרליה.

השקט המגעיל נעלם, פה אצל בני משפחת וויזלי הכל רועש ומלא חיים, במיוחד עכשיו, בקרוב מתקיימת החתונה של ביל ופלר ויש הרבה דברים שצריך להכין ולארגן.

אני יושנת בחדר עם ג'יני שהיא החברה הבת הכי טובה שלי. הבעיה היחידה היא שהיא דלוקה על הארי פוטר.

אני מרגישה ממש רע שאני לא מספרת את זה לה. ואם אני כבר מספרת על הארי אז כדאי שתדע שמחר אנחנו הולכים לחלץ אותו מהמשפחה המוגלגית שלו. התוכנית היא שאני ועוד חמישה  חברים נתחפש להארי בעזרת שיקוי פולימצי וכך יהיו למעשה שבעה פוטרים, על מנת לבלבל את אוכלי המוות. אני אהיה אחד מהארים, מעניין איך זה ללבוש את הגוף של האדם שאתה אוהב. לילה טוב.

..............

המבצע הצליח. הארי הגיע למחילה בשלום.

אבל המחיר כבד. עין הזעם מודי נרצח. כל כך קשה להאמין שהבחור הקשוח הזה שוכב מת באיזה מקום.

אין לי חשק לכתוב עוד היום.

..................

לא היה לי הרבה זמן לכתוב, כולנו עסוקים בהתארגנות לחתונה. אבל מלבד זאת אני גם מתארגנת ליציאה שלנו למשימה. ובגלל שהמטרה המוצהרת של היומן הזה הוא להעביר את המשימה למישהו אחר למקרה שנמות זה המקום לספר על המשימה.

אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור, מנהל בית הספר הוגוורטס לשעבר, גילה סוד אפל על וולדמורט. סוד שהוא הפיתרון להביס אותו.

את הסוד הזה חלק דמבלדור ביחד עם חברי הארי פוטר ששיתף אותי ואת רון בדבר בקיץ שעבר. הסוד הוא שוולדמורט פיצל את נשמתו לכמה חלקים, לתוך חפצים. לדבר הזה קוראים הורקרוקסים. הסוד הזה משמעותי כל כך כי אי אפשר להרוג את וולדמורט בדרך הרגילה, כדי להרוג אותו צריך להשמיד קודם את ההורקרוקסים שלו. על פי המחקר של דמבלדור, וולדמורט הצליח לפצל את נשמתו לשישה חלקים. שתיים כבר הושמדו. היומן של וולדמורט והטבעת של משפחתו.

וזה מותיר לנו ארבעה חפצים נוספים. וזאת המשימה שלנו, למצוא את ארבעת הנותרים ולהשמיד אותם.

כדי להקל עליך, קורא יקר אני אספר לך על החפץ הראשון שאנחנו יודעים שהוא הורקרוקס וזה שרשרת כזאת. אנחנו יודעים שהיא שייכת לאחד בשם רא"ב והוא היה חלק מאוכלי המוות, זה הכיוון היחיד שלנו.

 אני מתחילה לארוז בגדים, ספרים, חפצים שימושיים, אני לא יודעת מה נצטרך ולכן המשימה הזאת של אריזת החפצים קשה מאיך שהיא נראת.

אכתוב לך בהזדמנות. הרמיוני.

............................

מחר יום ההולדת של הארי. אני מקווה כשאני אתן לו את המתנה אוכל לזכור לרגע קטן איתו לבד. מה שממש לא קרה בכל השבועיים האחרונים. גברת וויזלי כל הזמן מנסה להרחיק אותנו. היא מודעת לעובדה שאנחנו הולכים לפרוש מבית הספר ומנסה לעצור אותנו ומקווה שנשתף אותם בתוכניות שלנו.

אני קניתי להארי מלשינוסקופ. אני יודעת שזאת לא המתנה אישית כזאת שהייתי רוצה לתת אבל אני לא מרגישה בנוח עדיין להגיד לו מה אני מרגישה, ואפילו לא לרמוז במתנה קטנה.

היום בבוקר סיימתי לארוז את כל החפצים שנראה לי שנצטרך למסע.

לילה טוב יומן, נראה לי שמחר יהיה יום מעולה !

..........................

כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. כל כך ציפיתי מהיום הזה. הכל כל כך השתבש.

אולי אני אתחיל בדברים הרלוונטים לך, קורא יקר, שהרי הם קשורים למשימה ואחרי שתקרא את זה תוכל לדלג על הקטע של הבאסה והרחמים העצמיים שלי שאולי ממש ישעממו אותך. אני יכולה לעודד אותך בכך שהחלק שקשור אליך ואל המסע דווקא עבר טוב היום, קיבלנו רמזים חדשים מדמבלדור. הוא השאיר לי, להארי ולרון כמה חפצים שהם כנראה רמז.

הארי קיבל את הסניץ' שהוא תפס בשנה הראשונה, מכיוון ויש לחפצים מסוג זה זיכרון בשר ומכיוון שהארי תפס את הסניץ' בפיו ניסינו לפתוח אותו בעזרת זה שהארי יכניס אותו לפה.

הסניץ לא נפתח אבל הופיעה עליו כתובת 'אני נפתח לקראת הסוף' שלשתינו לא הצלחנו להבין את זה, אבל אולי לך קורא יקר יש רעיון. רון קיבל את המעממם של דמבלדור ואני קיבלתי סיפורי ילדים 'מעשיות בילד הפייטן' ( כבר קראתי אותו- הוא מכיל סיפורי ילדים של קוסמים. אני מניחה שאם אתה לא נולדת למשפחה מוגלגית אתה יודע את זה).

אין לנו עדיין מושג איזה מסר ניסה דמבלדור להעביר לנו. אנחנו עובדים על זה.

ברגע זה אתה יכול לדלג ולא לקרוא את ההמשך. החרא יום התחיל כשלא הצלחתי להשיג זמן לבד עם הארי והבאתי לו את המתנה בפומבי. אבל הדבר שהכי השתבש זה שהארי התנשק עם ג'יני היום. היא סיפרה לי זאת לפני זמן קצר. אני יודעת שאני אמורה לשמוח בשבילה, אחרי הכול היא החברה הכי טובה שלי אבל מה אני יכולה לעשות כשאני פשוט לא מצליחה ?

הסיכויים שלי עם הארי הפכו לאפס. אולי מההתחלה הם היו אפס.

הוא עכשיו שייך לג'יני ואין סיכוי שאני אבגוד בה. אסור היה לי לפתח ציפיות.

מחר החתונה. אני מקווה ליום טוב יותר. לילה.

..........................

כל כך הרבה דברים קרו היום שאני לא יודעת ממה להתחיל.

הכי הגיוני שאתחיל לפי הסדר.

אז היום נערכה החתונה המדוברת של ביל ופלר.

הכל הלך נהדר. רון אפילו הזמין אותי לרקוד, הסכמתי. אני חושבת שרון מתחיל לחשוב עלי יותר מעל ידידה טובה. הוא בסדר, אבל הוא לא הטיפוס שלי.

ואז הכל החל להשתבש.

באמצע החתונה הגיעה הידיעה שמשרד הקסמים נפל וראש המשרד מת.

מיד התחילה מהומה, התחלתי לחפש את הארי, מצאתי אותו ושלושתינו, אני הארי ורון התעתקנו לרחוב מוגלגי. שם החלפנו בגדים ונכנסנו למסעדה.

והכל המשיך להשתבש.

אוכלי מוות הגיעו אלינו ( איך לעזאזל הם הגיעו אלינו ?! ). נלחמנו בהם והצלחנו לברוח.

עכשיו אנחנו בביתו של סיריוס.

עכשיו למעשה מתחיל המסע שלנו, מסע להשמדת ההורקוסים !