בתו של הלורד האפל

זה יהיה פאנפיק מושקע, שאותו אכתוב מהלב.

מקווה שתאהבו אותו.

קריאה  מהנה♥

~~~~~~~~~~~~

''קתי, רדי, ארוחת בוקר'' קראה דודתה של קתי, נרקיסה.

''רק רגע, אני לוקחת שרביט ובאה'' צעקה קתי לעבר דודתה שהייתה בקומה התחתונה. 

קתי גרה יחד אם דודיה ובן דודה, דראקו, באחוזת מאלפוי.

אמה של קתי רצתה לשמור עליה בסוד מאביה, אז נרקיסה ולוציוס לקחו את האחריות לגדל את הילדה כאילו ביתן, כדי שהלורד יחשוב שזו באמת עוד ילדה ממשפחת מאלפוי.

היא לקחה את שרביטה, הביטה בחדרה פעם אחרונה בחודשים הקרוביים,הביטה במראה המהודרת בצבע ארגמן שלה, בשביל לראות את שיערה השחור המתולתל ואת עייניה בצבע תורקיז- כחול בפעם האחרונה היום.

קתי ירדה במדרגות לעבר המטבח ואמרה: ''בוקר''.

היא אף-פעם לא אמרה 'בוקר טוב' כי תמיד, כשהיא אמרה את זה זה היה נכון, רק הבוקר היה טוב מכל שאר היום.

''בוקר טוב קתי'' אמר דודה, לוציוס.

דראקו בא שניות ספורות אחריה והתיישב לידה.

''בוקר טוב בת דודה'' אמר וחיוך שובב הוביע על פניו ''מוכנה לשנה הראשונה שלך בהוגוורטס?''

קתי הנהנה בהסכמה.

''דראקו, בקשר לשנה הראשונה של בת דודתך...'' התחילה לומר נרקיסה ''כי הייתה כבר שנה אחת בהוגוורטס,אני רוצה שתשמור על קתי, ושתעזור לה אם יהיה לה קשה, גם אם זה בקשיים חברתיים וגם אם זה קשיים בהשלמת כישוף כלשהו. וממך, יקירתי, אני מצפה שתתני כבוד גם לשם משפחת מאלפוי וגם לשם משפחת בלק.''

קתי הנהנה.

מבטה של נרקיסה עבר לכיוון דראקו.

דראקו גלגל את עינייו ולבסוף ענה ביובש '' בסדר''.

הוא לא היה אחד שאהב לעזור. 

''קתי, בנוגע למיון, דיברתי אם סנייפ וביקשתי שיסדר שבזמן המיון לא יקראו את שם משפחתך האמיתי, אלה 'בלק', שהוא שם המשפחה השני שלך. אתמול סנייפ אמר לי שהוא סידר את זה'' אמר לוציוס.

''תודה'' אמרה קתי וחייכה לעבר דודה ''אבל שם משפחתה של אימי הוא לסטריינג' לא?''

''כן אבל רק אחרי שהיא התחתנה אם מר לסטריינג', אבל שם המשפחה של אמך לפני הנישואים היה בלק, כמו שלי'' השיבה לה נרקיסה

עברו כמה דקות וסוף סוף גמדון הבית דובי, הביא את ארוחת הבוקר.

''בבקשה אדונימים'' אמר, קד קידה והלך לכיוון הארון מתחת לכיור המטבח, שהוא היה חדרו.

'סוף סוף העצלן הביא ת'אוכל' חשבה לעצמה קתי.

היא דיי תיעבה את הגמדון.

''בתאבון'' קראה קתי אל המאלפויים בנחת.

''גם לך'' השיב לה דראקו כי אימו נעצה בו מבט קודר כדי שיענה לה.

''תודה'' אמרה.

כעבור כמה דקות תמימות נשמע צלצול בתוך החדר. מישהו בא לביקור.

''אני פותח'' אמר דראקו ורץ לתוך המסדרון.

פתאום דראקו רץ חזרה ואמר ''קתי, בואי''.

קתי יצאה מהאחוזה ומחוץ לשער, עמדה ריינה דוחולוב, חברה טובה מאוד של קתי יחד אם אמה של ריינה, קיירסה.

''ריי!" צערה קתי ורצה לעבר השער.

דראקו פתח את השער ברגע האחרון.

''קת'!!" קראה ריינה ושתיהן התחבקו.

''באנו כדי לבוא אתכם לתחנה'' אמרה קיירסה.

''אהה. אוקיי, תכנסו, אני עוד רגע באה'' אמרה קתי ואז רצה לעבר דודיה.

היא הגיעה למטבח וראתה שהם עדיין אוכלים.

'' ריינה ואימה באו כדי ללכת איתנו לרכבת האקספרס'' אמרה קתי והביטה בחלון.

''טוב, תגידי שייכנסו לסלון ואז תשבי לאכול'' אמרה נרקיסה.

''טוב'' השיבה לה קתי בעליזות ורצה חזרה לגינה.

''כנסו לסלון, אני אגמור את ארוחת הבוקר ואצתרף אליכם יותר מאוחר'' אמרה קתי וליוותה אותן לסלון העור של האחוזה.

קתי רצה במהירות חזרה למטבח, גמרה את הארוחה הכי מהר שיכלה (היא כמעט נחנקה מרב המהירות שבה אכלה) וחזרה לסלון, מחייכת.

ריינה ואימה חייכו לה בחזרה.

כעבור דקות ספורות, משפחת מאלפוי הצתרפה ל'חגיגה'.

הם יצאו מהאחוזה ונעלו את השער במפתחות הכסף הגדולות.

ריינה וקתי החזיקו דיים.

כעבור כחמש עשרה דקות הם הגיעו לשדה שקתי נהגה לשחק בו עם ריינה.

כל השישה החזיקו ידיים כמו בשרשרת והתעתקו לחדר ללא חלונות בתחנת קינג קרוס.

הם יצאו מהדלת והם היו ליד רציף 8 ו-7.

הם הלכו עוד קצת עד שהגיעו לרציפים 10 ו-9.

קתי הרגישה איך ריינה לוחצת על ידה ובגלל הכאב העז התנתקה ממנה.

ריינה הביטה בה רגע, ואז חזרה להחזיק את העגלה שלה עם הינשוף או יותר נכון -התנשמת השחורה שלה.

הם עברו בין הרציפים לרציף 9 3/4 וריינה ראתה בפעם הראשונה בחייה את הרכבת. היא כנראה הודהמה.

קתי פלטה נחרת בוז.

היא חיבקה את דודיה ועלתה עם דראקו וריינה לרכבת שבנתיים הייתה דיי ריקה.

הם תפסו לעצמם את התא הראשון וחיכו שקראב, גויל ופנסי הצתרפו.

כעבור 2 דקות, כשהרכבת פלטה עשן קיטור, השלושה נכנסו לתא, פנסי ראשונה, אחריה קראב ואז גויל.

מכל מי שלומד בהגוורטס וגם מכל מי שלמד, על זה שקתי ביתו של אדון האופל, וולדמורט, יודעים רק שלושה מהאנשים אשר יושבים בתוך התא, שהם:  דראקו, ריינה וכמובן- קתי עצמה.

העשן התגבר, רעשי הגלגלים של רכבת האקספרס התגברו, פסי הרכבת הישנים חרקו, הרכבת יצאה לדרך.

''טוב, אני לא מתכוונת לשבת בבגדי מוגלגים מכוערים כאלה. אני הולכת להחליף'' אמרה קתי.

''גם אני'' אמרה ריינה והזדנבה אחרי קתי.

''השרותים בסוף הרכבת'' אמרה פנסי, חוסכת לקתי את השאלה.

קתי הנהנה כדי להגיד תודה והבנות הלכו לשירותים.

לא היה אף אחד בשרותי הבנות אז שתיהן נכנסו והתלבשו.

קתי יצאה לפני ריינה, אך כעבור שניות ספורות ריינה הצתרפה אליה ושתי הבנות הלכו באיטיות לעבר התא.

קתי, שהביטה בתקרה, בטעות נתקלה בילדה בלבוש מוגלגי מזעזע.

''אהה'' התחילה לומר ריינה, שהתנגשה בילדה גם.

לנערה היה שיער בלונדיני שהיה יותר כהה משערו של דראקו, עיניים ירוקות-חומות ועור בצבע שחום.

''אם יורשה לי לשאול,  את בוצדמית, חצויית דם או טהורת דם?'' שאלה הנערה ביובש בעודה מתרחקת מריינה וקתי.

''אל תדאגי, לא נגעת בבוצדמית, אני טהורת דם..'' השיבה לנערה קתי.

''והיא?'' שאלה הנערה והצביעה על ריינה.

''גם'' ענתה ריינה.

אנחת הקלה יצאה מפיה של הנערה ואז היא אמרה: ''אני מנסיי, מנסיי רוקווד''.

''אני קתי ריד- זאת אומרת בלק'' אמרה קתי.

'טיפשה!-טיפשה!-טיפשה!' חשבה לעצמה קתי.

''ואני ריינה דולוחוב'' השיבה ריינה בעוד נוגעת בשערה השטני הארוך.

''אני בדיוק מחפשת תא, אפשר לשבת אתכן? פעם ראשונה בתוך הרכבת וכבר חוסר מזל'' אמרה מנסיי בכעס.

קתי וריינה הנידו את ראשן לשלילה ''מצתערות, התא שלנו מלא, אנחנו שישה בתא אחד'' אמרה ריינה.

מצב רוחה הקודר של מנסיי השתנה לכעס עצום.

''כל הזמן אני מחפשת תא וכולם מלאים!! נמאס לי שלא מכבדים את הדם הטהור שלי!!'' התפרצה על הבנות מנסיי.

פרצופה היה אדום כמו השיער של הוויזלים.

ריינה וקתי, עמדו שם, לא זזו, רק פתחו את פיהן ופערו את עינייהן.

''סליחה'' אמרה מנסיי והמשיכה לתא האחרון בתקווה ששם יכבדו אותה ויתנו לה לשבת.

הבנות עמדו שם כמה רגעים ואז נזכרו שדראקו, פנסי, קראב וגויל מחכים להן.

הן נכנסו לתא והתיישבו, הן לא הוציאו הגע.

''איפה הייתן?'' שאל דראקו, מביט בקתי ואז בריינה, אז שוב בקתי ואז שוב בריינה. 

הוא המשיך להביט כך עד שריינה סיפקה לו תשובה: ''לא משנה''.
הם נסעו בדממה אל הוגוורטס.

השחר כבר ירד והירח הופיע על השמיים הכהים כמו שיערה של קתי.

הרכבת חרקה, הם הגיעו להוגוורטס ..

הבנות נעו לעבר הסירות שליידן עמד הענק האגריד וצעק בקול מעצבן: ''תלמידים חדשים לכאן!!!''.

באותו הרגע קתי התאפקה כדי לא לתת לו בוקס בבטן. היא הביטה בריינה וראתה שגם היא מתאפקת לא לעשות לגוש הפרווה הזה משהו.

הם נכנסו לתוך אחת הסירות וחיכו שהאגריד כבר יגיד להם לשוט.

''סוף- סוף'' מלמלה ריינה כשהאגריד נכנס לסירה גדולה וכל הסירות החלו לשוט.

הם הגיעו להוגווורטס בזמן קצר יותר מהצפוי.

קתי וריינה יצאו מהר מהסירות והלכו לעבר הטירה, ששם חיכתה מקגונגל.

דראקו הזהיר את הבנות על ההרצאה המשעממת והארוכה של הפרופ' מקגונגל.

כל תלמידי השנה הראשונה נכנסו יחד אם מקגונגל לטירה הגדולה והיפייפיה.

קתי לא הקשיבה למקגונגל כמובן, אבל היא לא שמה לב לכך שקתי מתעלמת מדבריה.

בסוף ההרצעה קתי הלכה יחד אם ריינה וכל תלמידי השנה הראשונה המופתאים לעבר האולם הגדול.

היא הרגישה דחף מסויים לחייך כשהביטה על דראקו ופנסי שישבו בשולחן סלית'רין.

המיון החל: אנג'לה קראליס מויינה להפלפאף, מנסיינה רידיין רוקווד, אותה ילדה שפגשו ברכבת מויינה לסלית'רין, ג'ינברה מולי וויזלי מויינה לגריפינדור ולונה לאבגוד שמויינה לרייבנקלו.

עברו כמה דקות ואז פרופסור מקגונגל קראה את שמה של ריינה: ''ריינה אליס דולוחוב!!'' המצנפת כמובן, מיינה אותה לסלית'רין.

האחרונה מבין המתמיינים הייתה קתי: ''קתרינה קאלה בלק!!'' צעקה מקגונגל.

היא הרגישה צמרמורת בכל גופה.

היא ניגשה לבמה, התיישבה על השרפרף ולפני שהמצנפת נגעה בראשה היא צעקה: ''סלית'רין!!''

מחיאות כפיים רמות נשמעו משולחן סלית'רין. במיוחד מכיוון ריינה, מנסיי, דראקו ופנסי.

היא רצה לשולחן סלית'רין בגאווה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כמו שאמרתי, אני ממש משקיעה בפיק וזה היה פרק מאוד מושקע לדעתי.

מקווה לקבל תגובות♥

		הפרק הבא