נינדרואיד

כשהם שבו הביתה, הארי שלח את ג׳יני, לילי וג׳יימס לישון (הם היו ערים כל הלילה, גם הוא) אלבוס והארי ישבו על הספה. אחרי שתיקה ארוכה מאלבוס, הארי הפר את השתיקה ואמר ״נראה שיש לנו הרבה על מה לדבר״.

לאלבוס עמדו דמעות בעיינים. ״טוב, אבא, זוכר שיום אחד באתי חצי- מת ואיך שנכנסתי נשכבתי על הספה?״

״נו?״ אמר הארי בשקט.

״רציתי ללכת לרוז. הסכמתם. הלכתי״.

הפרצוף של הארי הפך לקודר. ״תמשיך״.

״אני מאוד אוהב ללכת לשם דרך החורשה. תמיד אני עובר על הגבעה. כשהייתי בדרך לא שמתי לב לטרקטור ענקי שהיה שם. הוא התקרב, ואני הייתי משותק ומאובן מפחד. לא יכולתי לזוז״.

פניו של הארי הביעו תדהמה. ״ואז?״

״הטרקטור גרס אותי. כאבים כאלה לא הרגשתי מעולם.  הרגשתי מסוחרר לגמרי ונפלתי על הקרקע. בשלב זה הייתי מת״. אמר אלבוס בעצב.

פניו של התעקם ודמעה נזלה מעינו. ״המשך״.

״חשתי כאילו אני מרחף, ללא גוף. הנוף נראה אחרת,״ אמר אלבוס בעצב. ״פתאום בשיא הכאב חזרתי לגופי. חזרתי לחיות. לא יודע איך. הרגשתי שתוקעים בי סכינים. הלכתי מסוחרר לבית ושפתחת נפלתי על הספה והתעלפתי״.

להארי זלגו דמעות.

״במשך ימים שיגעה אותי המחשבה איך חזרתי לחיים,״ אמר אלבוס בקול עצוב. ״ אחרי שבוע גיליתי איך חזרתי לחיים״.

הארי אימץ אליו את אלבוס בחיבוק ולחש ״איך?״

״..........

(עוד פרק קצר, בפרק הבא יסופר איל הצליח לחזור לחיים)

הפרק הקודם