סוורוס סנייפ - אמה ווילי

תתכוננו, הולכים להיות הרבה דברים שיהיו שונים קצת ממה שקרה בדיוק בהארי פוטר...

פגשתי אותה כשהלכתי עם זוג הלסטריינג'ים ודולחוב, להרוס חלק מיורקשייר.

 התחלנו לעוף סביבו, ולהטיל עליו קסמי שבירה והתנתקות. "רלאשיו!" צווחה בלטריקס בהנאה, בעודה מפזרת קללות באוויר לעבר מוגלגים.

לפתע ראיתי את לילי. זה לא יכול להיות! חשבתי לעצמי. אבל היא הייתה שם, מייד הטלתי עליה כישוף והעתקתי אותה לביתו של דמבלדור, מתחת לטירה.

כשחזרתי, כל העיר הייתה מלאה גופות. "איפה היית?" שאלה לסטריינג'.

"אדון האופל קרא לי." אמרתי.

"וזה הגיוני לחלוטין שאדון האופל קרא לך ולא לי, נכון?"

"מתי תסמכי עליי, בלה?" נאנחתי.

היא חגה סביבי כמו נשר. "סוורוס," היא לחשה. אני יודעת מה אתה עושה. הלכת לדמבי, נכון? אל תחשוב שאני לא יודעת מה אתה עושה." היא עזבה אותי והלכה לאחרים.

"הולכים!" היא צרחה התעתקנו משם. אני להוגוורטס והם לאדון האופל.

הגעת וירדתי לביתו של דמבלדור. האישה ישבה ושוחחה עם דמבלדור. היא נראיתה כמעט כמו לילי. אלבוס פנה אליי.

"סוורוס, תכיר, זו אמה ווילי. אמה ווילי, זה סוורוס סנייפ."

האישה - אמה, פתחה עיניה לרווחה. "סוורוס סנייפ? ההוא ש - "

"כן." אמר אלבוס בשלווה. "אלבוס, תכיר. זו אמה ווילי, בת דודתה של לילי פוטר מצד אמא שלה."

הפעם זה היה תורי לפקוח את עיני לרווחה. "מה?!" שאלתי בקול המום. אז זה למה שהיא דומה כל כך ללילי...

"היי," אמרה אמה. "אתה יודע, כשנפגשתי עם לילי היא לא הפסיקה לדבר עליך."

הרגשתי נבוך.

"היא אהבה אותך. היא תמיד רצתה שתאהב אותה, אבל היא חשבה שאתה לא. כשהייתם בני חמש עשרה היא פתאום הפסיקה לדבר עליך. וכששאלתי אותה עליך, היא אמרה שהיא לא רוצה לדבר. אתה יודע מה קרה?"

התחלתי לפתוח את פי כדי לענות אבל היא המשיכה לדבר.

"בשנה השביעית היא התחילה לדבר על איזה ג'יימס פוטר אחד - "

"אמה," קטע אותה אלבוס. "סוורוס צריך ללכת, ואנחנו צריכים לקחת אותך חזרה לביתך. תזכירי לי איפה את גרה?"

"בלונדון, הייתי ביורקשייר בגלל איזה בן אדם מטומטם. לא משנה. מכיר כיכר גרימולד?"

אלבוס קרץ לי. האיש הזה יודע לקרוא את המחשבות שלי!