היי הארי,
אני זוכרת איך זה קרה.שנעלמת ברגע.שהתמוטטת.כשנפלת.אני יודעת שאתה לא יכול לקרוא אתזה ולעולם לא תוכל.
אני אני כותבת את זה גם בשביל עצמי.
רון התרחק ממני ועזב אותי.הוא היה צריך לנוח,להתרחק.
הכאב שלי לא מוסבר במילים.
המילה של היא כאילו הוטבעה בעורי ותישאר שם.
אני זוכרת איך פגשתי אותך,בפעם הראשונה.
מאז שראיתי אותך חיבבתי אותך.
את המשקפיים העגולות האלה,והפוני הנופל שתמיד הסתיר לך חצי מהעיניים.
ולחשוב,שנעלמת,רק שהצלת את הכל,מכביד לי עוד יותר על הלב.
אז אני כותבת אליך,אולי אתה שם,אולי אתה כאן.אבל מה שבטוח,
אתה נמצא במקום טוב יותר.
רחוק מהוגוורטס,
רחוק מרון,
רחוק מימני.
הרמיוני.
|