חיים של קונדסאי

כיכר גרימולד מספר 12.

בגן השעשועים בקצה הרחוב ישב סיריוס הוא היה ילד בן 9 היה לו שיער שחור ארוך ועניים כחולות עמוקות. הוא היה שייך למשפחת בלק, טהורי הדם. סיריוס הצליח לברוח החוצה בזמן אירוע משפחתי שהיה בביתו באותו היום. הוא אף פעם לא אהב ליהיות שם כשכל משפחתו ביחד. נמאס לו לשמוע את השיחות המשעממות על טהורי הדם ועל בית סילתרין. אפילו שהוא ידע שבעוד כמה שנים כשיהיה בן 11 הוא ילך לבית הספר הוגוורסט ויצטרך להשתייך לבית הזה. בניגוד לאחיו הקטן רוגולוס שהעריץ את טהורי הדם. עוד דבר שסיריוס שנא בביקורים האלו היה העובדה שבלטריקס נמצאת שם. בלטריקס היא בת דודתו של סיריוס, גדולה ממנו ב4 שנים ואי אפשר לומר שהיא מאוד אוהבת אותו. היתה לה מבט מטורף בעניים וכל פעם כשהם נפגשו זה נגמר בפציעה. לרוב שלו. השעה היתה 6 בערב והתחיל להחשיך, למרות זה סיריוס לא יצא ממקום המחבוא שלו מתחת למגלשה. מתחת למגלישה היו קרשים שבנוים כמו קיר עם רווחים קטנים שאיפשרו לו לראות מה קורה בחוץ. עוד ייתרון שהיה למקום הזה הוא שהפתח היה מאוד קטן וסיריוס היה היחיד שהצליח להיכנס כי הוא היה מאוד רזה. הוא הירבה להשתמש במחבוא שלו כשילדים אחרים בשכונה היו רודפים אחריו. הוא לא יודע איך זה התחיל, כנראה עם הזמן. אבל הם פיתחו מין הרגל כזה לנסות להרוג אותו בכל היזדמנות שניתנה להם. הוא לא זכר כמה זמן ישב שם אבל כשהתעורר מנקישות שנשמעו על הקרשים הוא קפץ בבהלה וראשו נחבט בתיקרה. ואז זיהה את קולה של בלטריקס. כניראה שהיא דיברה עם עוד קבוצה של ילדים. הוא התכווץ במקומו בשקט וקיווה שאף אחד לא ישים לב שהוא נמצא שם. פתאום הוא שם לב לעוד ילד אחד. הוא ניראה בן גילו אבל יותר רזה ממנו שנשען על הקרשים ליד הפתח, היה לו שיער שחור ושמנוני והוא לבש בגדים לא תואמים הגדולים עליו בכמה מידות. הילד ניראה כאילו הוא בוכה. סיריוס הסתכל למעלה, בלטריס וחבריה היו מרוכזים בשיחה. אולי הוא יצליח לגרום לילד להיכנס. סיריוס הוציא את ראשו וקרא לילד בלחישה

-היי אתה

הילד השני הסתכל עליו בעניים אדומות.

-בוא תיכנס. למה אתה יושב שם?

הילד הסתכל עליו בשקט, התעכב כמה דקות ובסוף נכנס

אני שמח שהחלטת להצרף אמר סיריוס וחייך אליו. הילד החזיר לו מבט קצר והנהן.

-הכל בסדר?

-אא.. כן

-אתה בטוח?

-לא.. בעצם אני הלכתי לאיבוד, אני לא יודע איך לחזור הביתה, חיפסתי את הדרך כל היום אבל..

- בוא אני יכול לעזור לך, איך קוראים למקום שאתה גר בו?

-אני גר ליד נהר

סיריוס שיחק עם החול ותוך כדי אמר: "אני יכול לבוא איתך, נסתובב קצת בחוץ. זה בטח לא רחוק מפה." הילד חייך אל סיריוס. היה לו חיוך קצת עקום. הם יצאו מהמחבוא בשקט, סיריוס סימן לילד שילך אחריו. הם התחמקו בזחילה על ארבע בין השיחים שמקיפים את הפארק יצאו אל הרחוב והתחילו לרוץ. מאיזה כיוון הגעת לפה? הילד הצביע על סמטה חשוכה בצד הרחוב ואז הם הלכו לכיוון הזה. אה ושחכתי לומר לך.. אני סיריוס, איך קוראים לך? אני סוורוס אמר הילד כמעט בלחישה. סיריוס וסוורוס המשיכו להתקדם בסמטה וככול שהתקדמו נעשה חשוך יותר. כבר היה כמעט בילתי אפשרי ללכת בלי להיתקל במשהו. אחרי כחצי שעה שהם הלכו והסתובבו בדרכים סוורוס קפץ הינה זה המקום אני מזהה אותו! סיריוס הסתכל עם המקום שהגיע אליו. זה היה מקום קטן אבל יפה. היה שם נהר עבה שזרם באיטיות וכמה בתים. מאחד הבתים נשמעו צעקות. סוורוס נעצר והסתכל על סיריוס.

-הכל בסדר?

-כן ניראה לי שאני אמשיך לבד מכאן

סיריוס הרגיש שמשהו לא כל כך בסדר לפי המבט המפוחד שזיהה בפנים של סוורוס. סוורוס התנתק מסיריוס והתחיל לרוץ לכיוון הבית שממנו נשמעו צעקות. סיריוס הסתכל על סוורוס ובלי לחשוב עוד התחיל לרוץ אחריו. משתדל להסתתר. הוא לא רצה לעקוב אחריו אבל היתה לו הרגשה רעה בקשר לבית הזה. הוא התחבא מאחורי השער וראה את סוורוס פותח את הדלת בזהירות. ואז ראה איש גבוה עם עור צהבהב מתחת לעיניו היו שקי שינה. האיש ההתרב אל סוורוס וצעק עליו. "איפה היית כל הזמן הזה תגיד לי?! כבר אמרתי לך מאה פעמים לחזור הביתה ליפני שמחשיך. אמא שלך לא עשתה כלום היום בגללך! סוורוס הוריד את מבטו לריצפה. האיש שכנראה היה אביו של סוורוס תפס אותו בשרוול חולצתו גרר אותו לתוך הבית ותוך כדי צעק. עם עוד פעם אחת תגיע בשעות כאלה אתה לא תיכנס לבית. מצידי תישן ברחוב, עד שתלמד איך מתנהגים! ואז הדלת נטרקה אחריהם. סיריוס התקדם בצעדים איטיים אל הדלת. הוא כבר החליט בליבו מה לעשות. הוא ידפוק בדלת ויסביר לאביו של סוורוס. שהוא הלך לאיבוד והתקשה במציאת הדרך חזרה. הוא לא יכל לסבול את זה שהאבא של הילד צועק עליו סתם בלי סיבה הגיונית. הוא דפק בדלת אבל אף אחד לא ענה. ואז הוא ראה חלון חצי פתוח. הוא טיפס על הקיר והציץ דרך החלון. אני יודע שזה לא בסדר חשב לעצמו אבל אולי בכל זאת אני אוכל לעזור לילד הזה. לא ניראה שכל כך שמחים שהוא הגיע הביתה. כשהביט אל תוך הבית הוא ראה את הסלון. כל הריצפה היתה מלאה זכוכיות. כניראה היתה שם מריבה רצינית. הספות היו קרועות בכמה מקומות והרהיטים היו שונים זה מזה כאילו כל אחד נלקח מתקופה אחרת. מתוך הבית עלה ריח לא כל כך נעים. ואז נזרק עליו משהו מהקומה השנייה. הוא ראה את ראשו של סוורוס מהחלון שלמעלה. סוורוס דיבר אליו בכעס, עוף מכאן! ראית הכל עכשיו אתה מרוצה? תוכל לצחוק עלי גם אתה כמו כולם. אני בכלל לא התכוונתי לצחוק עליך! האיש הזה הוא אבא שלך? רציתי רק להסביר לו מה קרה. שקרןן! צעק סוורוס. אבל סיריוס לא וויתר. תקשיב אני שמעתי. זה לא בסדר, תספר לו מה קרה. סוורוס זרק על סיריוס מהחלון כמה עותקים של עיתון ישן. העותקים פגעו בראשו. הוא התרחק כמה צעדים אבל המשיך לדבר אל סוורוס. תיראה אולי אני יוכל לעזור לך! אני לא רוצה לעשות שום דבר רע! ראשו של סוורוס נעלם ואז נפתחה הדלת סוורוס יצא החוצה דחף את סיריוס לאחור וצעק עליו: "אתה תעוף מפה עכשיו!! ואל תגיד מילה על מה שראית פה לאף אחד!" סיריוס ניסה למחות אבל סוורוס המשיך לדחוף אותו עד שהגיעו אל הנחל. תתרחק! אני לא רוצה ליראות אותך יותר! ולא אכפט לי מה אתה חושב! סיריוס נפל על האדמה מעוצמת הדחיפה של סוורוס. בסדר עזוב אותי. סוורוס הסתכל על סיריוס בכעס והוסיף : "ובחיים אל תחשוב בוא לכאן שוב! אני לא רוצה ליראות אותך! סיריוס הנהן ונישאר בשקט. סוורוס רץ לכיוון ביתו ונעלם מאחורי הדלת. סיריוס קצת מבוהל ממה שקרה נעמד במקום וניסה למצוא את דרכו בחשיכה.

		הפרק הבא