ירח מלא

כל יום הוא כמו מסע,

לכבוש את היעד, לעבור בהצלחה.

מסביבי צחוק והמולה,

ובתוכי יצור אימה.

כשהלילה אז יורד,

ומליבי עולה הנהמה,

בין העננים, מתחבא,

הירח בהילה שקופה.

או אז פרווה תגדל,

וטפרים יצמחו,

אני יגבה, ושיניי התחדדו.

כי פעם בחודש שעולה הלבנה ,

הופך אני לדבר אחר, לזאב הרע.

זה מכל הסיפורים והאגדות,

המפחיד והנורא,

טורף הילדות.