הכל התחיל מחופשת הקיץ

אבל אחרי הכל, אני איבדתי את שני הורי, האנשים שהכי אהבתי ושהכי בטחתי בהם, נמצאים עכשיו בעולם הבא- במקום שכולו בטוב.
 

אבל אני לא מתכוונת להתחיל לבכות, אף שאני איבדתי את שני האנשים שהכי קרובים אלי, אני לא אבכה כי אי אפשר לתקן את מה שלא ניתן לתיקון.

אני אתמודד, כי אין באפשרותי לעשות כלום.

נאנחתי, נשמתי נשימה עמוקה, הסתובבתי לכיוון הדלת והתחלתי ללכת לכיוון המועדון.

מיהרתי לשם בלי להביט לאחור ובטעות נתקעתי בסלסטיה הרץ,האקסית של פוטר, שמשום מה לא ממש מחבבת אותי (מעניין למה אה?).

''תסתכלי לאן את הולכת אוונס!!'' אמרה סלסטיה ביהירות. 

היא הסתכלה עלי במבט עקום,ואז הסתובבה כאשר שערה הבלונדיני מתנופף וחוזר למקומו הקודם באופן מושלם.

''תסתכלי לאן את הולכת אוונס, מי שמדברת'' חזרתי אחריה בלחש והמשכתי ללכת.

כאשר הגעתי לחדר המועדון חברותי כבר לא היו שם. עליתי למגורי הבנות וראיתי שכל דברי נעלמו.

בטח כבר לקחו אותם לרכבת.

נשכבתי על מיטתי, לא הייתי רעבה אז לא ירדתי לארוחה , מקסימום אקנה משהו ברכבת האקספרס אצל המוכרת של עגלת הממתקים.

עצמתי את עיניי וכאשר פקחתי אותן ראיתי את אנג'לה, חברתי , מביטה עלי בעיניי הדבש שלה .

מצמצתי ואז שאלתי את אנג'לה בבהלה :''אוי נרדמתי? מה השעה?! אל תגידי לי שהפסדתי את הרכבת ואני תקועה פה להמשך קיץ!''

אנגל'ה הסתכלה עלי בתמיהה ואז פרצה בצחוק ואמרה:''כן, 12 וחצי ולא''.

''מה?!'' שאלתי, מבולבלת.

''נו עניתי לך, כן- נרדמת, השעה-12 וחצי ולא- את לא תקועה פה להמשך הקיץ ולא הפסדת את הרכבת, רק את הארוחה.''

 ''אוקיי..טוב, באמת תודה שהערת אותי, אבל ברשותך אני אלך לטפל בצרכיי הנשיים'' אמרתי , קדתי קידה ופניתי לכיוון חדר האמבטיה ואנג'לה פרצה בצחוק.

כאשר יצאתי מחדר האמבטיה כבר הגיע הזמן ללכת לכיוון הרכבת.

ופתאום נזכרתי שלא בדקתי אם ג'יימס חזר לחדר המועדון או שהתעלף בדרך חזרה.

טוב, אני מניחה שהוא יהיה בסדר, למזלי את הפוץ הזה מכירים הרבה מאוד תלמידים בהוגוורטס אז אם קרה משהו אז אני בטוחה שכבר מצאו אותו.

כאשר נכנסתי לרכבת התיישבתי ליד חברותיי ,הוצאתי ספר והתחלתי לקרוא.

אבל משום מקום הגיח ג'יימס פוטר והתיישב לידי.

גלגלתי את עיניי, נו באמת! זה שעכשיו אני אתגורר אצלו זה לא אומר שאנחנו נשואים...

''אהמ אהמ..'' כחכח בגרונו מר פוצר (כן בכוונה כתבתי פוצר ולא פוטר) כי הוא חשב שלא שמתי לב אליו.

תאמינו לי, הרבה פעמים ניסיתי להעמיד פנים שאני לא שמה לב אליו אבל הטקטיקות שלי אף פעם לא עובדות משום מה!

''ראיתי אותך'' אמרתי בלי להפנות אליו את מבטי.

''אז למה את לא מתייחסת אלי?'' שאל, כאילו שזה לא מובן!

''פוטר תקשיב'' אמרתי והפנתי את מבטי אליו ''על זה שאתה מארח אותי בקיץ אני מודה לך, באמת, אבל זו לא סיבה שאני אשנה את היחס שלי אליך''.

הבטתי לעבר ג'וליה שישבה מולי במבט מלא התחננות לעזרה.

היא הבינה את מה שניסיתי להעביר לה טלפתית והיא אמרה:'' ג'יימס הכל טוב ויפה, אבל לילי שלנו בכל זאת הולכת לגור איתך כל הקיץ וזה אומר שנשאר לנו רק כמה שעות לבלות איתה,

אז תעשה לי טובה ותפתור איתה את כל הבעיות בבית שלך''.

ג'יימס נאנח, הביט בי ואמר:'' נתראה'' ויצא.

''תודה ג'ולס'' אמרתי בלחש כדי שאם פוטר בסביבה שהוא לא ישמע את זה.

''תמיד שמחה לעזור'' ענתה.

כל שאר הנסיעה עברה בפטפוט בינינו ועם הרבה עוגות דלעת.

מקווה שאהבתם :)

הפרק הקודם