אפלה

שלום לכולם,

זהו פיקצר שמתנגן לי בראש מאז הלילה.

למעשה הדירוג הוא G, אך מכיוון שהקטע מתאים מאוד לשמו, וכמו השם גם הוא אפל ועשוי להיות מעט מפחיד, דירגתי אותו כ-PG.

קריאה מהנה!

שערה השחור של הנערה צנח על כתפיה, מלוכלך לאחר יומיים של עמידה בסמטת נוקטורן. הנערה מיששה אותו בתנועת גועל, ומיהרה להרחיק אותו מפניה.

בלטריקס בלק עמדה צמודה לקיר, וצפתה על סביבתה בחדות. היא חיכתה שיישמעו צעדים. צעדים של אדם מסויים. כבר יומיים חיכתה לבואו, אך הוא לא הגיע.

הסמטה החשוכה לא הפחידה את בלטריקס. ביתה היה חשוך יותר, אך סמטת נוקטורן בכל זאת גרמה לה לתחושת אי נוחות קלה. כמכשפה צעירה, טהורת דם, מובן ששמעה את הסיפורים על האנשים האכזריים המחכים בסמטת נוקטורן וחוטפים ילדים על מנת לבשלם ולאוכלם.

'הירגעי, בלה,' אמרה לעצמה הנערה. 'אלו רק סיפורי מעשיות. הם נועדו להפחיד ילדים קטנים, על מנת שלא ייכנסו לסמטה. את אמורה לדעת שאלו סתם סיפורים.'

צעדים נשמעו. בלטריקס נצמדה לקיר והביטה סביבה בבהלה שניסתה להסתיר. שתי דמויות עטויות בגלימה התקדמו לעברה.

"אדון..." שמעה קול חלקלק ומוכר. ליבה של בלטריקס החל לפעום בחוזקה. הנה הגיע האדם שציפתה לו.

שני הגברים נעצרו מולה. אחד מהם פסע צעד אחד קדימה.

"שלום, בלה." היה זה הקול החלקלק ששמעה קודם לכן.

"לוציוס," ענתה בלטריקס. מבטה לא התעכב עליו זמן רב, אלא עבר לאדם השני שעמד לצידו.

"מי זו?" שאל אדון האופל את לוציוס. לוציוס פנה בחזרה אליו.

"זוהי אחותה של נרקיסה, אדון," אמר לוציוס.

"שמי הוא בלטריקס בלק, אדוני." בלה פסעה צעד אחד קדימה, ומבטיהם של שני הגברים שבו והתמקדו בה. היא הסירה את הברדס מעל ראשה ופניה היפהפיות נחשפו.

"בלק, את אומרת?" אמר האדון בהרהור. הוא הסיר את הברדס שלו. בלה התנשמה בהפתעה; היא לא ציפתה שהוא יהיה עד כדי כך מרשים.

היא ידעה שטום רידל מבוגר ממנה בשנים מעטות בלבד, אך פניו הקרינו בגרוץ ועוצמה. בלטריקס דמיינה לעצמה את פניו פעמים רבות, אך הן מעולם לא נראו נאות כמו פניו במציאות.

"לוציוס." אדון האופל פנה אל אוכל-המוות הנאמן שלו. "אפגוש אותך בביתך בקרוב. חזור לשם, ומסור לנרקיסה שאגיע עוד מעט."

לוציוס פתח את פיו על מנת למחות, אך וולדמורט השתיק אותו בהינף יד.

"כן, אדוני," אמר לוציוס והתעתק משם בקול פקיקה. וולדמורט ובלטריקס נשארו לבד.

"מהו רצונך?" שאל טום רידל את הנערה הצעירה שעמדה מולו. היא כרעה ברך, מבט של תחנונים בעיניה.

"אני רוצה להצטרף אל אוכלי-המוות, אדוני," אמרה לו והביטה בעיניו. אדון האופל היטה את ראשו הצידה.

"קומי," הפטיר ביובש. בלטריקס קמה על רגליה בתודה, וניגבה את הלכלוך מגלימתה.

"אמרת שאת בת למשפחת בלק." זו לא הייתה שאלה. בלה הנהנה בראשה.

"את אחותה של נרקיסה מאלפוי, נכון?" שאל טום רידל והביט אל בלטריקס, שהייתה נמוכה ממנו במעט. היא הנהנה. "יש לי עוד אחות, בשם אנדרומדה," סיפרה לו. הוא היטה את ראשו הנאה בהקשבה.

"את הבכורה מביניכן?" שאל. בלה הנידה בראשה. "נרקיסה היא הבכורה, אדון," השיבה.

"את המכשפה הראשונה שביקשה ממני להצטרף אל אוכלי-המוות," סיפר לה וולדמורט. "אני מקווה שלא תאכזבי אותי."

עיניה של בלטריקס נפערו באושר.

"אחזי בידי," הורה לה והושיט אליה את ידו. "נבשר לאחותך שאת, מהיום, אוכלת-מוות באופן רשמי."

בלטריקס אחזה בידו של מי שעתיד להיות קוסם האופל הגדול ביותר בכל הזמנים. היא מעולם לא חשבה שתוכל להרגיש מאושרת כל כך.