החזרה להוגוורטס לא כדי ללמוד

ויתור זכויות..כל הזכויות שמורות לג' ק' רולינג הגאונה שכולם מודים לה שכתבה את הארי פוטר...

*פרולג*

הארי הסתכל על ג'יני הישנה.

הוא לא באמת יכל לצפות למשהו אחר בשתיים בלילה, אבל עדיין הוא לא הצליח להרדם, והוא היה שמח לאיזו שהיא חברה.

הוא ירד למטה ובפעם הראשונה מזה שנים הצטער שאין שם את הטלוויזיה של המשפחה הקודמת שלו, הדרסלים.

הארי היה עייף במיוחד, אבל משהו מנע ממנו להרדם כמו אשתו. משהו פשוט הרגיש לא טוב, והוא לא הצליח להבין מה.

הוא עלה במדרגות הצרות לחדר של ילדיו, והביט בעצב על המיטות הריקות. הוא היה נחוש לצאת להרפתקה, ויותר מזה היה נחוש לחזור להוגוורטס, המקום הראשון שהוא באמת הרגיש בו בבית.

הוא יודע שכבר שנים הוא לא היה שם ושהוא כנראה גם כבר לא יחזור לשם.

******************************************

הגיע הבוקר, והארי גילה להפתעתו שג'יני התעוררה מוקדם והכינה לשניהם ארוחת בוקר, שאותה היא הביאה לספה, שמתברר ששם הוא נרדם לבסוף.

הוא חייך אליה חיוך מזויף. "איזה יופי שהילדים נמצאים בהוגוורטס ולא אנחנו...עכשיו אנחנו לבד עם עצמנו..."

הוא לא הופתע לראות שגם היא לא באמת מחייכת. גם היא התגעגעה.

היום המשיך, והארי עדיין הרגיש בודד, ואפילו לא ידע למה,הוא הניח שהוא פשוט מתגעגע לילדים שלו, אך קול קטן בראשו המשיך לצייץ כמו שעון מעורר עקשן:'הוגוורטס,הוגוורטס'.

ג'יני כנראה שמה לב לזה, כי נראה שהיא משקיעה בו יותר תשומת לב משהייתה נותנת לו מבדרך כלל. הוא היה אסיר תודה על כך, והחליט שהוא הולך לספר לה על התוכניות שלו עוד הערב.

המשך יבוא...נראלי...

		הפרק הבא