ליאן סקרין

"ליאן קומי" נישמעה צעקה מהמטבח"זה שהיום חופש לא אומר שאת יכולה לישון עד הצהריים."

"טוב אני קמה ,הנה אני קמה"מלמלה ליאן.

ליאן התלבשה וירדה למטה.

"ליאן תיפתחי את הדלת,הדוור דופק"קראה אמא מהמטבח.

ליאן פתחה את הדלת הדוור הביא לה שלוש מכתבים והלך.

ליאן הסתכלה עליהם ,מכתב אחד מסבתא עוד מכתב מחברת החשמל ורגע מה זה מכתב בשבילי?

על המכתב היה רשום"לכבוד ליאן סקרין"

"ליאן למה את מתעכבת כלכך הרבה זמן?"שאלה אימה.

ליאן רצה אל המטבח ואמרה"אמא תיראי רשום כאן שזה בשבילי."

"תיפתחי ותיראי מה רשום שם "אמרה אימה.

אך באותו רגע נישמע קול פקיעה  קטן וליאן וגברת סקרין ראו איש שנראה כבן 80,הוא לבש גלימה מוזרה בצבע כחול עמוק.

"שלום אני אלבוס דמבלדור" הציג את עצמו והושיט יד ללחיצה,גברת סקרין לחצה אותה בהיסוס.

"בואו נדבר בסלון"אמר והלך לכיוון הסלון כאילו זה ביתו.

ליאן ואימה הלכו אחריו,והתישבו יחד בקצה הספה.

"אני שמח לבשר לכן שנשמר מקום לליאן בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" פתח דמבלדור.

בראשה של ליאן התרוצצו מליון ואחת שאלות.

היא שאלה את השאלה הראשונה שעלתה בפיה"מה זה אומרת בית ספר לכישוף ולקוסמות?"

"זה אומר"ענה דמבלדור" שבבית הספר תלמדי לשלוט בכוחות שלך לעשות קסמים ועוד דברים שאת מסוגלת להם בתור מכשפה."

"אבל אין לי שום כוחות, אני כמו כולן אף פעם לא עשיתי שום קסם!"אמרה.

"אוהו אכן יש לך תנסי להיזכר האם לא קראו לך לפעמים דברים מוזרים?"אמר דמבלדור.

ליאן עצמה את עיניה וחשבה,בעצם כן קראו כל  מיני דברים לדוגמא איך שהיא הצליחה לגרום לארני  לחטוף אבטיח לפרצוף בלי לגעת בו בזמן שניסה להרביץ לה,ואיך שהעלימה למרתה את הארנבת שלה אחרי שעצבנה אותה,

ובעוד היא חושבת על זה צץ חיוך על פניה,ודמבלדור ראה בו חיוך של הסכמה.

"אז איך היא תגיעה להוגווטס הזה?" שאלה גברת סקרין

"אז זה אומר שהיא תבוא?"שאל,

"הו, היא בהחלט תבוא עם היא תרצה בכך"אמרה

"יש ! תודה אמא! תודה!"צעקה ליאן

"יופי,אז הכל מסוכם, במכתב שקיבלתם יש כרטיס לרכבת ושם הרציף, וגם את רשימת סיפרי הלימוד וכל הדברים שליאן תצטרך, אשלח את אחד הקוסמים שיעזור לה עם הקניות "סיים דמבלדור.

גברת סקרין הנהנה בהבנה.

"עם כך הגיע זמני ללכת נתראה בהוגוורטס" אמר דמבלדור. ושוב נשמע קול פקיעה ודמבלדור נעלם.

זה פאנפיק ראשון שלי אז אני יודעת שהוא לא הכי טוב

אבל תגובות!!!

		הפרק הבא