זה קרה ביום אביב אחד. קטלינה סטיוארט, או קטה, כמו שכולם קראו לה, טיילה לאטה במדשאות הכסופות של הוגוורטס. היא ליטפה את הפגאסוסית שלה, ג'נט. קטה התגעגעה להורים שלה, שנעדרו כבר למעלה משנתיים. דמעה זלגה מעיניה כששרה, וקולה הלך והתרומם:
לאור הירח
שוטף וקולח
המפל שלנו
לידו עץ תאנה
והוא נענה
לבקשתה המיוחדת
אבל הלהבה
לא תרשה
עלינו תקשה
לנו חירות
לא תיתן
לעולם
הוא היה מנומס
ועליה לא כעס
כשבו נתקלה בטעות
הוא חייך ועזר
אחר כך אמר
שמעולם לא ראה
אישה כה יפה
...............
היא המשיכה לשיר בקולה הערב ולא שמה לב לנער בן גילה, שיערו שחור, עיניו כחולות ואוזניו קשובות עד מאוד לנערה בת החמש עשרה. שיערה הלבן, יוצא הדופן, משך את תשומת ליבו ועיניה התכולות הבהירות והעצובות ריצדו לאור הירח הלבנבן. היא לבשה שמלת משי פשוטה ולבנה כשלג שנרטבה מעט מהדשא הרטוב, אך לא נראה שאכפת לה. היא עלתה על ג'נט, וזו עפה אל השמים הכחולים. בעתיד, אנשים ישאלו איך קרה שהנער, ששמו היה דייסטר קרסטיקאס, נפל מהחלון, ואיך קרה שבאותו רגע פגאסוס שחור ויפהפה בעל עיניים כחולות בדיוק ראה אותו וזינק להצילו. אנשים ישאלו איך בשנייה אחת למד דייסטר לרכב על פגאסוס ואיך דרבן את אותו פגאסוס, ששמו יהיה ג'ק, לכיוון ג'נט. איך מבטו נתלה על הירח המלא ואיך לא שם לב לג'נט, שנתקלה בו. אבל לא תהיה תשובה, אפילו לא לקטלינה ולדייסטר. איך שניהם נפלו מגובה עשרות, אולי מאות מטרים ואיך דייסטר הציל אותם והרחי אותם אל מרפסת הצריח הגבוה ביותר. ופתאום הם הביטו זה בזה בתדהמה, המומים ומגלים פתאום שהם אוהבים. ולפתע הם התנשקו בנשיקה ארוכה ונעימה, ומאז ואלך שום דבר ואף אחד לא עירער את אהבתם.
|