זריחה

שם הפאנפיק: זריחה

שם הכותבת: לונה

ז'אנר: פנטזיה, רומאנס

פאנדום: הארי פוטר

שיפ: פלר/OMC, נימפדורה/OMC, מולי/ארתור, בלטריקס/וולדמורט, בלטריקס/רודולפוס

דירוג: pg13

תקציר: מלחמת הקוסמים הראשונה נמצאת בעיצומה. כוחותיו של הלורד וולדמורט גדלים ומתחזקים, ומתחילים לפרוץ גם את גבולות אנגליה. בתוך המהומה, ארבע מכשפות צעירות נאלצות להיאבק, בנוסף לכל, גם בחייה של מכשפה מתבגרת רגילה.

מספר בטרילוגייה: |

ויתור זכויות: ג'יי קיי רולינג

פרולוג

פלר, מישל ואפוליון דלאקור צעדו לאורך הרציף. הכרכרות המעופפות כבר היו כמעט מוכנות, וחברותיה של פלר נופפו לה מאחת מהן. פלר נופפה להן בחזרה, והשתוקקה לרוץ לעברן; כבר חודשיים שלמים שהן לא נפגשו.

"תשמרו על עצמכן," אמרה אפוליון לבנותיה בפנים דואגות. הנערות חייכו אליה באהבה, וחיבקו אותה. חיבוקה של מישל, האחות הבכירה, היה כה להוט - עד שפלר הרגישה את איבריה נמעכים תחת לחץ החיבוק.

"אני אוהבת אתכן, מתוקות שלי," אמרה אפוליון. 

"גם אני אוהבת אותך," לחשה מישל במתק שפתיים. היא שלחה חיוך שובבי לעבר אחותה הצעירה. "פלרי, מוכנה להתחיל שנה חדשה?"

"כן!" קראה פלר הנלהבת. מישל אחזה בידה, והן רצו, גוררות אחריהן את המזוודות, לעבר הכרכרות. אפוליון נופפה להן, ומחתה את דמעותיה.

"להתראות, בנות שלי," לחשה. נשמע קול נפץ, ואפוליון עזבה את הרציף.

*****

שערה של נימפדורה החליף צבעים בתדירות גבוהה מהרגיל. התלמידה הצעירה השעינה את ראשה על חלון ההוגוורטס אקספרס, בארשת פנים מודאגת.

"תטיס, הכל בסדר?" קולו של מייקל היה מקנטר וחצוף כרגיל. נימפדורה הוציאה את לשונה לעברו. "שתוק."

"מה יש לך? את דואגת?" הוא הרצין לפתע, והיא הסתובבה בחזרה אליו. 

"כן," אמרה בשקט.

"תטיס, יש לנו את דמבלדור. יש לנו את ההגנה הכי טובה שיכולנו לבקש. אז למה את מפחדת?" שאל מייקל. נימפדורה משכה בכתפיה.

"אני לא מפחדת לנו," אמרה. "אני דואגת למשפחה שלי. אתה יודע שאני לא כזו פחדנית, מייקל. אני הרי אהיה הילאית יום אחד - אם אשרוד את המלחמה הזו."

"אל תדברי ככה!" קרא מייקל, מזועזע. "את תחיי, תטיס. וגם המשפחה שלך."

"עוד נראה," לחשה.

*****

"שמעתן שאחיו הגדול של אייברי הפך לאוכל-מוות?" שאלה ליז לסטריינג'. "אוגוסטוס כרגע סיפר לי. אני מניחה שזה נכון. הייתן מאמינות?"

בלטריקס פלטה נחרת בוז. "אח של אייברי? אוכל מוות? אני מתפלאת שאדון האופל הסכים לקבל אותו. טוב, ייתכן שהוא לא אידיוט כמו אחיו הצעיר."

"אוי, בלה, אל תהיי כל כך רעה," הפצירה בה ליז. "זו לא אשמתו שהוא טיפש כל כך."

"אני רעה, אליזבת'," אמרה בלטריקס בעצלות. "זו האמת. תתרגלי לזה."

ליז פלטה אנחה. "שמעתי עוד משהו... הפעם לגבייך, בלה. האם זה נכון שאת מתכננת להיות אוכלת-המוות הצעירה ביותר בהיסטוריה?"

"זהו לא העסק שלך," אמרה בלטריקס, אך כשהיא הסתובבה לעבר החלון, חיוכה היה צופן סוד.

****

"מולי! את מדריכה?" צווחה אמילי. מולי הושיטה יד לעבר סיכת המדריך שעל גלימתה, והנהנה.

"מזל טוב!" קראה אנה. השתיים התנפלו על מולי בחדווה, והיא נאבקה בחיוך לשחרר את עצמה מחיבוקיהן.

"תירגעו, בנות. הנה הכרכרות," אמרה. הן עלו על הכרכרה שבה ישבו שאר תלמידי השנה החמישית, והחלו לפטפט איתם בחדווה.

"אחותי הקטנה מתחילה ללמוד השנה בהוגוורטס," אמרה אנה לפתע. מולי הפנתה לעברה את החיוך הקורן ביותר שהצליחה להפיק.

"נקווה שתהיה לה שנה ראשונה מוצלחת."