יומן מסע - סונגפיק

סיריוס בלק השתיק בכוח את תמונתה הצורחת של אימו, ובעט בדלת חדרו של רגולוס בתסכול.
לעזאזל. שבוע הבא חג, והוא תקוע כאן. לבד. כי זה מה שדמבלדור ביקש- זה מה שדמבלדור דרש; והוא חלק עליו, כמובן. אבל מסתבר שדעתו אינה קובעת, הוא חשב לעצמו בעצב מהול בתסכול. והנה הוא כאן, נאלץ לספוג את עלבונותיו של סבר-מאוס במקום לצאת ולהגן על הארי בחירוף נפש.
אילו רק דברים היו מתנהלים אחרת- אילו זנב תולע היה מתנהל אחרת...
זנב תולע. גם כן חבר מהעבר. פיטר ליווה אותו לכל אורך חייו, בדיוק כמו רמוס וכמעט כמו ג'יימס... רגעים יפים מילדותם המופלאה עלו בזכרונו, והוא חש צורך עז להנציח אותם טרם ישכחו מלב כל...

אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע

לא להיבלע, זנב תולע. לעזאזל.

הוא ריסק בידו משהו שנראה כמו כדור ג'לי ענק, שבטח קריצ'ר שוב הביא מהזבל של אימו.

בעצם, הכל התחיל בנבואה ההיא- הכל התחיל בגלל סבר-מאוס...

והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה

סבר-מאוס. הוא לעולם לא יבין איך דמבלדור מקבל אותו כך, אחרי כל מה שעשה- אילולא הוא, נזק כה רב לא היה נגרם...
הוא מצידו יודע את האמת- סנייפ שייך לוולדמורט. סוורוס סנייפ מתרועע עם אותו פיטר פטיגרו, ויחד הם מתכננים איך לזרוע הרס על כל העולם ולשלוט בדרך האפלה ביותר.
והוא כאן, מוציא את כעסו על קריצ'ר הזקן במקום להילחם בהם. ולמה? כי זאת ההוראה של אלבוס דמבלדור הדגול. ובינתיים, כל שהוא מקבל זה את סבר-מאוס בגרסא המלגלגת בביתו שלו.

מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע

הוא רק רצה להגן על הארי- להציל אותו מרוצחי הוריו. זה לא צריך להיות כך, הוא חייב לצאת להגן עליו בפועל... הוא מוכן להקריב את חייו למען הארי- האהבה שלו חזקה כל כך... אבל כל שביכולתו לעשות זה להפריע לפיניאס ולבקש ממנו בכל יום לרוץ לדיוקן השני שלו ולספק אותו במידע חדש, ולקוות שלא יגיעו החדשות הנוראות מכל; אפילו פיניאס התרגל- כולם החלו להתרגל לגירסתו הממורמרת- אחדים כמו גברת וויזלי אפילו הביעו בפניו את דעתם בעניין- אבל הארי, הוא אפילו לא הספיק להכיר את הנער הצוהל והשובב שבו. זה מה שהארי יזכור לאחר מותו, וסיריוס הרגיש שמותו מתקרב בצעדי ענק... האדם היחיד שיקר לליבו יזכור אותו בתור נמושה זועפת.

אין צדק בעולם הזה.

מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות

הוא לא העריך את חיי החופש טרם נגזלו ממנו; איש לא מעריך אותם מספיק, עד שהם אינם. בכל שהותו באזקבאן, בכל הזמן שנמלט וחי ככלב ברחובות- הוא לא העריך את הטוב: הוא חי, והוא ידע שחייו של הארי לא בסכנה.
כעת, כל מה שנותר מחייו זה התקווה לעתיד טוב יותר- שמשרד הקסמים יבין סוף סוף... ושהארי לא ישלם את המחיר לקוצר ראייתם.

אינספור שבילים ויציאה 
רושם בתוך יומן מסע