סיפור פשוט

וואו, עברו שנים!!

סורי שקצת נטשתי, הייתה לי שנה דיי... עמוסה, אפשר לומר.

בכל מקרה, הנה הפרק. קת קצר, אבל אני אשתפר עם הזמן...

ובבקשה תגיבו!

אהה ו... יש למישהי/ו מושג איך משנים שם משתמש?? לא מאמינה שקראתי לעצמי ככה

רוז נכנסה לחדר המועדון של גריפינדור באיטיות, עדיין בהלם. היא בדיוק עלתה במדרגות לחדרה שבמגורי הבנות כשנתקלה במישהי - מי אם לא ג'ולי, שתפסה בידה וגררה אותה לחדר. "שפכי," אמרה. "מה קורה?"

"זה... זה כלום..." ענתה רוז, מהורהרת. ג'ולי נעצה בה מבט. "באמת, רוזי. חשבתי שלפחות לי תספרי מה עובר עלייך..." רוז הרימה את ראשה במהירות וג'ולי חייכה. "ידעתי שזה יעבוד!" רוז התנשפה, חצי בצחוק וחצי בכעס, אבל התחילה לספר...

כשנכנסה לחדר של מקגונגל הופתעה לראות שמול שולחנה של המנהלת יושב אדם נוסף. "מאלפוי? מה אתה עושה כאן?" הוא רק חייך ביהירות. "שכחתי להזכיר שהיא ביקשה גם ממני לבוא? טעות שלי." היא הסתכלה עליו בכעס, אבל התעלמה והתיישבה בכיסא שלידו. "אמרו לי שקראת לי." פנתה למקגונגל. "אפשר לשאול - " מקגונגל סידרה את משקפיה בקצה אפה והסתכלה על זוג האויבים, שהשתדלו מאוד להתעלם אחד מהשנייה. אין ספק, זה הולך להיות קשה... "כן. קראתי לשניכם מסיבה חשובה, אבל לפני שאספר לכם בדיוק מה היא, אצטרך שתבטיחו לי כמה דברים." היא הסתכלה בשניהם בתוכחה, מחכה לתגובה. כשזאת לא הגיעה, נאנחה והמשיכה לדבר: "הראשון - בלי. ריבים. לא איכפת לי כמה אתם שונאים אחד את השנייה, כמה מחלוקות משפחתיות יש לכם, זה נשאר בחוץ, מובן? השני," המשיכה בלי לחכות לתשובה, "השני הוא שלא תדברו על זה על זה אם אחד, בעיקר אם הוא מהמשפחה. מותר לכם לספר למישהי/מישהו אחת/אחד. לא יותר. עכשיו תבטיחו לי את זה, ואז נוכל להתחיל." היא סידרה שוב את משקפיה וקמה, נותנת להם רגע לחשוב. רוז הסתכלה על מאלפוי לראשונה מאז התיישבה, והופתעה לגלות שגם הוא מסתכל עליה. "אז..?" שאל, לא מפרט. "אז... מה?" ענתה. הוא הרים גבות, היא גלגלה עיניים. הוא עשה פרצוף, היא גלגלה עיניים פעם נוספת. "נו באמת, וויזלי. שנינו יודעים שאת יכולה למצוא תגובות יותר מקוריות מזאת..." היא גיחכה. "שנינו גם יודעים שאתה לא יכול, אחרת היית משתמש בה..." הוא גיחך. "יפה, את משתפרת." היא גלגלה עיניים, שוב. [הערת המחברת – באמת שאין לי מושג מה יש לי מגלגול עיניים. כנראה בא לי טבעי...]"ואתה ממש לא. את המחקה אותי. באמת מאלפוי, ציפיתי ליותר." הוא הסתכל עליה בהפתעה. "ציפית ליותר, הא?" מלמל לעצמו. "אוי מאלפוי... הסלית'ריניות של שנה שלישית העלו לך את האגו, הא?" אמרה בלגלוג והוא, כמובן, מיהר להחליף נושא... "אז... את תבטיחי לה את כל זה?" ענן חלף על פניה. "המפף. אני רוצה קודם לשמוע מה היא רוצה, לדעת למה אני נכנסת..."

"אל תדאגי, העלמה וויזלי, זה לא משהו מסוכן. אבל כן ארצה לשמוע הסכמה לפני שאספר לכם במה מדובר." השניים החליפו ומבטים, וכשהבינו שאין להם ברירה הנהנו. "יופי," המשיכה מקגונגל. "אז בואו נתחיל."

הפרק הקודם