לבד

 סיסמה?" שאלה האישה השמנה.
"נצנוצי פיות" השיב דניס בקול עייף.
"יפה מאוד!"
הוא נכנס בחור שמאחורי התמונה. חדר המועדון של גריפינדור היה ריק מלבד זוג תלמידי שנה שישית ששיחקו שח קוסמים. דניס הלך ישר אל חדרי השינה. הוא התמוטט על מיטתו, לפני שהספיק להחליף בגדים, ונרדם.
חלומותיו היו מוזרים. הוא חלם על מה שוורן עשה לו אחרי הארוחת ערב, איך שהוא גרם לו לעמוד כמו פסל בשביל שהוא יוכל לנסות עליו את הלחשים שהוא המציאו.
אבל בחלום, הלחשים שוורן הפעיל על דניס, היו לחשי פעלולים.
והם לא עמדו בחדר המועדון של סלית'רין, מוקפים בחבריו של וורן הצוחקים מסבלו של דניס - אלא בקרקס, מול אלפי הצופים הנהנים.
אבל הצופים הפכו לפתע לאדם אחד, אדם שצחק צחוק קר חסר כל שמחה; "אל תכריח אותי להרוג אותך, ילד. תצטרף אלי, או שתגמור כמו הוריך ואחותך." "לא!!" קרא דניס "לא!!" הוא ניסה לברוח, אבל וורן החזיק בו.
הוא ראה את האיש מכוון את שרביטו אליו, וידע שזה הסוף,  דבר לא יעזור...
הוא פקח את עיניו בבהלה,  'זה רק חלום' אמר לעצמו 'תזכור שהוא הלך, הוא לא יזיק לך יותר'.
דניס קם ושיפשף את עיניו. השעה היתה 8 בבוקר, הוא החליף בגדים וירד אל חדר המועדון.
"היי" אמר לו מני כשראה אותו "סיוטים?"  
"למה אתה חושב?"
"כי צרחת כל הלילה..." גיחך בוד, שהקשיב לשיחתם.דניס הסמיק.
בארוחת הבוקר דניס לא ראה את וורן, והגיעה תקווה לליבו שאולי היום וורן ירצה לוותר על ה'תחביב המהנה' שלהם.
וורן היה הכי טוב בשנה ד', והיה לו שיעורים שהוא למד עם שנה ה'. הוא היה אלוף באסטרונומיה, בשיקויים, בלחשים, בשינויי צורה... הוא היה ממש מקובל, חזק, חתיך... בקיצור, ההפך מדניס.
הדבר היחידי שדניס היה טוב בו יותר מוורן היה - קווידיץ'. למען האמת, דניס לא היה טוב בקווידיץ', הוא היה מעולה. השחקן הכי טוב בכל הוגוורטס. מהשנה הראשונה שלו בבית הספר, הוא היה בנבחרת של גריפינדור - למרות שמעולם לא למד לרכוב על מטאטא -  ובזכותו גריפינדור זכתה בכל משחק שבו הוא שיחק. הוא היה המחפש, והוא שבר את השיא של בית הספר במציאת הסניץ' בזמן הכי קצר. למרות כל זאת, אולי בגלל שהוא היה לובש 'סמרטוטים', כי לא היה לו כסף לגלימות, או אולי בגלל שהוא גר בבית יתומים מוגלגי, לדניס לא היו חברים.

דניס לא ידע מה הסיבה, אבל וורן בחר בו בתור שפן הניסיונות שלו. וורן אהב להמציא לחשים, לחשי כאב, לחשים שהוא יוכל להשתמש בהם מול מי שיעצבן אותו, לחשים שגורמים לך להרגיש כאילו גופך עולה בלהבות, לחשים כמו קרושיו, רק שיהיה מותר לך להשתמש בהם בכל פעם שתרצה. הבעיה היתה שלא היה לו על מי לנסות אותם, אבל מאז שכמעט כל השיעורים של סלית'רין וגריפינדור מחוברים, וורן מצא את דניס, ובחר בו.
מאז, כל יום אחרי ארוחת הערב, דניס בא אל מועדון סלית'רין, ושם וורן מנסה עליו את הלחשים שהוא המציא, ובודק את התגובות. זה לא שדניס לא ניסה להתנגד. אבל אחרי שהוא ראה מה קרה לילד משנה ב' שניסה להתנגד לוורן, הוא החליט שעדיף לו לסבול בשקט.

הפרק הקודם		הפרק הבא