לילי קראה את הברכה שוב ושוב.
למרות שג'יימס היה רחוק ממנה בכמה מאות קילומטרים, לילי הרגישה את פרץ החמימות שהופיע בכל פעם שג'יימס חייך אליה.
לליל'ס.
אני מקווה שתיהני מהמתנה ששלחתי לך.
חשבתי הרבה מה לשלוח לך, כל שנה זה נעשה יותר ויותר קשה. ככה שאת יכולה להבין שהשנה ממש השקעתי.
חג מולד שמח,
אוהב אותך תמיד,
ג'יימס פ.
לילי אחזה בידה את המתנה של ג'יימס.
הפיה ריקדה בחינניות על ידה של לילי, בגדיה הלבנים חגים סביבה.
לילי הרימה מעט את ידה, והפיה קיפצה מידה והחלה לעופף ולרקד בחדרה של לילי, מפזרת אבקה כסופה על כל החדר.
מעט מהאבקה הכסופה נחתה על ידה של לילי. לילי הביטה בפיה חוזרת אל תיבת הנגינה החומה ורוקדת שם עם בן-זוגה שלבש בגדים אדומים כאש לפידים לצלילי המוזיקה המרגיעה, שהייתה משתנה בכל לילה.
תחתית תיבת הנגינה הייתה ירוקה וחלקה, אך היו בה גוונים מיוחדים של ירוק. באמצע היה פרח קפוא – פרח הלילי.
כשלילי העבירה את אצבעה עליה, היא הרגישה את מגע אבן האזמרגד. רק בשעות השקיעה לילי יכלה לראות את הכתוב שהיה חרוט על האבן.
לילי נשפה את האבקה הכסופה לתוך התיבה, כך שהאבן נראתה נוצצת מתמיד.
השנה ג'יימס טס לצרפת. בשנה שעברה הוא טס ליוון.
בשנים הקודמות – לפני שהחליטה לצאת עם ג'יימס – אמרה לעצמה שהיא פשוט מקנאת בכך שלפוטר יש כסף לטוס למקומות יקרים.
השנה התירוץ שלה הוא הגעגוע והקנאה בסיריוס בלק, שחולק עם ג'יימס פוטר את אותו החדר.
העבר והעתיד נפגשים בהווה.
|