עולם קסום

ג'יין פורטר היא נערה יפה, חכמה ואמיצה. רוב הזמן היא גם נחמדה. 

לג'יין יש שיער אדום יפהפה, ועיני ספיר כחולות וחודרות. היא רזה וגמישה, מהירה ודייקנית.

ג'יין הייתה מקובלת, היו לה הרבה חברים וחברות. הוריה היו עשירים ואוהבים. בעצם, לג'יין היה כמעט הכל. היא קראה המון ספרים, אבל אף אחד לא קרא לה "תולעת ספרים". היא קנתה בגדים בחנויות מובחרות, לרוב, אבל גם בחנויות פשוטות, וזה עדיין נראה עליה אותו דבר: יפה באופן מהמם.

אבל היה רק דבר אחד שג'יין סירבה לעשות, אף על פי שכבר הייתה בת עשר: לקרוא ספר אחד, בעצם סדרת ספרים - הסדרה המפורסמת ביותר בעולם בעשורים ההם. 

הארי פוטר.

ג'יין הרגישה, ידעה, שברגע שהיא תבלע לעולמו של הארי פוטר, היא לא תוכל לצאת. ובעצם, מה רע לה פה? 

היא יפה, חכמה ואמיצה. יש לה חברות, ובעוד כמה שנים בוודאי רוב הבנים יחזרו אחריה. היא עשירה והרבה אנשים רוצים בקרבתה. יש לה ציונים מעולים, ומקום מובטח לשנה הבאה, בבית הספר 'צ'סטר יוניברס' - בית ספר מעולה ויוקרתי מכיתה ו' ועד לסוף התיכון. ובאמת, מה רע לה? 

אבל לג'יין, כמו להרבה נערים אמיצים, היה יצר הסקרנות.

הארי פוטר הזה... זה היה הדבר שממנו פחדה, הדבר היחיד שממנו פחדה, וממנו נמנעה.

אבל מצד שני, הארי פוטר הזה... היה הבעיה המסקרנת והמלהיבה ביותר שלה. 

ג'יין נכנעה לרצונה העז לקרוא את הספר (מתוך סקרנות) ביום ששמעה את חברותיה מדברות על הספר בהתרגשות. ג'יין הקשיבה בחצי אוזן בעת שסיימה את שיעוריה. 

אבל האות האחרונה יצאה מעוקמת ובלתי ניתנת לקריאה, כאשר שמעה ג'יין את המילה: "קסמים!" 

ג'יין ניגשה אל חנות הספרים עוד באותו היום. היא רכשה ביד רועדת את הסדרה כולה. אם היא מתחילה, עדיף שגם תסיים. 

ג'יין נכנסה לחדרה וסידרה את כל הספרים לפי הסדר על מדף ריק.

ג'יין לקחה ביד רועדת את הספר הראשון. 

"הארי פוטר ואבן החכמים..." לחשה ג'יין. היא הביטה בכריכה... טירה, עם כלב בעל שלושה ראשים מתחבא בתוכה... מדשאות ויער, איש זקן וינשוף חום... פלג גוף ימני מציץ מבעד לווילון, אבן בתוך מבנה-שער עשוי אבן, וכדור זעיר וזהוב עם כנפיים. אבל הדמות המרכזית הייתה נער.

לנער היו עיניים ירוקות זורחות, שיער שחור כלילה ופרוע, וגוף רזה. היו לנער משקפיים, והוא לבש גלימה. הנער רכב על מטאטא מעופף. 

ג'יין רעדה והזיעה, ואז כפתה על עצמה בקול שליו:

"ג'יין, תירגעי. זה בסך הכל ספר. את אשכרה פוחדת מספר. זה ספר. תירגעי", ג'יין נשמה עמוקות והתרכזה שוב בנער.

"הארי פוטר..." היא לחשה. מקל עץ היה תחוב בחגורתו. 

ג'יין פתחה את הספר, והחלה לקרוא.

		הפרק הבא