שם הפיק - המופע של אסטוריה שם הכותב- עדן \ MISS MALFOY פאנדום- הארי פוטר דירוג- R חזק - Nc17 שיפ- דראקו \ אסטוריה OFC תודות- תודה רבה רבה רבה לנועה , Tonks, שביטאה את הפיק ועזרה לי (: ויתור זכויות- כל הזכיות שמורות לג'י קיי רולינג
פרק 1 אסטוריה התיישבה בספסל באחד התאים הריקים בתחילת הרכבת , היא הביטה על הספסל הריק שנמצא מולה. 'הנה אני שוב בתא ריק. שוב אף אחד לא אמר לי שלום בתחנה. טוב, אני יודעת טוב מאוד את הסיבה לכך, אין מה להתלונן. אני הרי תמיד מסתובבת לבד במסדרונות, יושבת לבד בחדר המועדון, בשיעורים, בארוחות. אף אחד לא באמת שם לב אליי מספיק כדי להכיר אותי, אז בטח שלא להיות חבר שלי. אבל זה בסדר. אחרי הכל, מי בכלל היה רוצה להיות חבר של כל הילדים האומללים האלה? מתלהבים מכל לחש קטן שיוצא להם מהשרביט.' היא גלגלה את עיניה. 'עם כאלה אנשים, עדיף להיות לבד. במיוחד עכשיו'
"דראקו, חכה!" צעקה פנסי פרקינסון, ממהרת אל עבר דראקו שהלך במסדרון כמה מטרים לפניה. דראקו נעצר מול אחד התאים, ישבה בו ילדה שלא הכיר והוא בחן אותה במבטו. היה לה שיער בלונדיני ארוך, חלק אבל פרוע. הפוני שכיסה את מצחה הקנה לה מראה מסתורי וצופן סוד. עיניה היו כחולות, לא כהות או בהירות מידי, והן נראו אטומות וחסרות הבעה. דראקו הפנה את מבטו מהילדה אל פנסי, שבדיוק הגיעה למקום בריצה. "את מכירה אותה?" שאל. "אני חושבת שראיתי אותה כמה פעמים בהוגוורטס," ענתה פנסי במשיכת כתפיים, "אבל אני לא ממש מכירה אותה. למה?" "סתם רציתי לדעת. גם לי היא נראית מוכרת, אבל לא מהוגוורטס." אמר דראקו בסקרנות ואז פתח את דלת התא. הילדה שבהתה עד אז בצדו השני של התא בו ישבה הפנתה את מבטה אל דראקו. "היי, אני דראקו. דראקו מאלפוי." אמר דראקו ונעמד בפתח התא. "היי, אני אסטוריה גרינגראס." אמרה הילדה וחייכה. דראקו נכנס לתא והתיישב מולה. "אז את הבת של הרברט גרינגראס ממשרד הקסמים, מרשים. ראיתי אותך בעיתון הבוקר, עמדת לידו. נחמד לדעת שיש עוד קוסמים ממשפחות על רמה בבית הספר." "כן, הוא אבא שלי." אמרה אסטוריה בגאווה, "ואתה כמובן הבן של לוציוס מאלפוי. את זה לא צריך לשאול, כולם יודעים שמשפחת מאלפוי היא משפחה על רמה." היא הוסיפה בקול חנפני. "פנסי, תקראי לקראב וגויל ותמצאו איזה תא, אני כבר אצטרף אליכם מאוחר יותר." זרק דראקו לעברה של פנסי שעדיין עמדה בפתח התא. הוא המשיך להתבונן באסטוריה בזמן שדיבר, ואפילו לא הפנה אליה את מבטו. "אה, דרך אגב- זאת פנסי, תכירי." אמר מאלפוי באדישות והחווה בידו על פנסי, שהבעת פניה הלכה ונהייתה זעופה יותר עם כל מילה שאמר דראקו. "פנסי פרקינסון." אמרה פנסי בהתנשאות. היא הסתובבה, סגרה את דלת התא והלכה משם בהפגנתיות. כבר מאותו הרגע הבינה פנסי שהיא לא הולכת לחבב את אסטוריה. מאלפוי פנה שוב אל אסטוריה, "את בשנתך השישית בהוגוורטס, אני צודק?" "כן, בסלית'רין," ענתה אסטוריה בחיוך. "סלית'רין? הו, כמובן." אמר מאלפוי בזמן שנזכר באביה של אסטוריה. הוא פגש אותו כמה וכמה פעמים במפגשים שערכו אוכלי המוות באחוזת מאלפוי. "אם את בסלית'רין, איך זה שלא ראיתי אותך בהוגוורטס מעולם?" "כנראה שראית אבל לא באמת שמת לב. לא יוצא לי לדבר עם הרבה אנשים ואני רוב הזמן לבד. כן, אני מודעת לעובדה הזאת ואני לא מתביישת בה." אמרה אסטוריה וזקפה את גבה בגאווה. "מעניין..." אמר מאלפוי, מהורהר. "טוב, את מוזמנת להסתובב איתי ועם חבריי בהוגוורטס," הציע לבסוף. "אני אשמח," אמרה אסטוריה וחייכה חיוך שטני. זה לא שהיה לה משהו נגד מאלפוי, חיוכה תמיד נראה שטני. "נפלא." אמר דראקו בזמן שקם ויצא מן התא, הולך לחפש אחר חבריו. הוא הותיר את אסטוריה יושבת לבדה בתאה הריק, חיוך רחב על פניה והמון מחשבות מתרוצצות בראשה.
--
פאנפיק ראשון שלי , איך ?
|