_כתבתי סונגפיק לשיר סימנים על החול של מירי מסיקה. זה לילי וג'יימס, ממש בתחילת השנה השביעית. (שימו לב, עדיין שמש!)
תהנו!
___________________________________________________
סימנים על החול הייתי נותנת הכל גם אם אף פעם לא תבוא אתה שייך לי
לילי עמדה במדשאות. זה היה יום קיץ תמים, מואר. השמיים היו כחולים וצלולים. ג'יימס וחבריו עמדו במרחק מטרים ממנה. היא נרכנה אל החול הרך וכתבה:
'אני אוהבת אותך, ג'יימס פוטר.'
במחשבה שנייה היא הוסיפה:
'גם אם לא תבוא.' מתחכם ונמהר הזמן לא מוחק שום דבר גם אם אף פעם לא תרצה אתה מובטח לי
הוא היה תינוקי ופזיז. היא לא שכחה לו את זה. אבל גם אם הוא לא ירצה אותה יותר- בטוח, אבל בטוח, שהוא יהיה שלה ביום מן הימים. כמו דלת שנפתחה הכל מזכיר לי אותך אתה כתוב בפניו של כל מי שאני פוגשת
ההבנה הכתה בה. במשך הקיץ היא פגשה בחורים, והרבה. אבל אף אחד לא היה כמו ג'יימס. לכל אחד היה משהו אחד דומה לו. אבל רק ג'יימס איחד את המושלמות.
לא להוריד שוב מבט לרגע דק של כמעט גם אם קשה להודות אני מתרגשת ממך
ג'יימס הסיט את מבטו ונתקל בעיניה. לרגע אחד היא כמעט רצה אליו וחיבקה אותו, אבל הדחף הזה חלף כשהיא נזכרה במבטו של סיריוס. היא התאמצה לא להוריד את מבטה במבוכה.
תודי, לילי. היא אמרה לעצמה. את רוצה אותו. את מתרגשת ממנו.
את מאוהבת בו.
______________________________________________________________________________________
בבקשה תגיבו!
|