אהבה סדוקה

אלי ישבה על העץ. היא הייתה מקופלת כמו גולם. היא הצמידה את הברכיים לחזה, וטמנה בהן את הראש. השיער השחור שלה נפרש מכל צידיה, והגן עליה כמו ווילון קודר. דמעות נזלו מעיניה האפורות, והפנים שלה האדימו. פתאום היא שמעה קול רשרוש עלים. היא הרימה את ראשה. קרטר ווסט דשדש בעלי השלכת שהיו פזורים מתחת לעץ. קולות הפיצוח של עלי השלכת הרגיעו משום מה את אלי. היא משכה באפה, כנראה בצורה מאוד רועשת, כי קרטר הרים את מבטו אל עבר העץ. 

"היי." 

הקול שלו נשמע צרוד קצת. היא מצמצה. הוא דיבר אליה? "היי," אמרה, מעט בחשד. הוא נראה סמוק ומבויש. "את יכולה לרדת? אני חייב להגיד לך משהו." היא ירדה מהעץ. החצאית שלה נתפסה בחלק בולט של העץ. היא לא הצליחה לשחרר את החצאית. היא כרכה את זרוע ימין חזק סביב העץ, וניסתה לשחרר את החצאית. אלי נאנקה. היא לא הצליחה. קרטר נעמד על קצות האצבעות, תפס באלי ושיחרר אותה. פתאום נוצר מצב מביך. היא הייתה בזרועותיו. זה היה כמעט בלתי נמנע. לא נראה כאילו זה הולך לקרות, אבל זה פשוט קרה מעצמו.אלי התחילה להזיע. היא החליקה מזרועתיו אל תוך עליי השלכת וקרטר איבד שיווי משקל. היא שכבה על האדמה, והוא נתמך בזרועתיו , כשפניו מעל שלה.אלי הסתכלה בעיניים המבריקות שלו. היא רצתה לפרוץ בבכי. לפתע שפתיים רכות נצמדו לשלה, במגע כל כך נעים. היא כרכה את הזרועות שלה סביב הצוואר שלו, והם נעמדו כשהם תומכים זה בזה ונשענו על עץ קרוב. אלי התרוממה על קצות האצבעות, וקרטר את הזרועות שלה סביב המותניים שלה. הם התנשקו וזה הרגיש טוב כל כך, כמו פעם. ואז שניהם קלטו מה הם עושים. או לפחות רק אלי. היא התנתקה ממנו והתרחקה אל עץ סמוך, מתיישבת לידו. "אלי." קרטר נראה עצוב. אלי משכה באפה. "מ-מ-מה?" 

"אני אוהב אותך."

"מה?"

"אני אוהב אותך."

ואז הדמעות שחנקו את גרונה פרצו החוצה. "אבל אתה אוהב את ג'ולס. אתה לא אוהב אותי. אני לא יודעת להחליט. אין לי דעות משלי. אני נתמכת בדעות של אחרים. ויש גם את סילבן-" מפה היא לא יכלה לדבר יותר. הדמעות זרמו מעיניה כמו מפלים. קרטר התקרב אליה, והתיישב לידה. "נפרדתי מג'ולס." היא הפסיקה לבכות. "מה?" הוא הנהן. "מה ששמעת. הבנתי שאני אוהב אותך יותר מכל אדם אחר. שאת האדם היחיד שאני אוהב בכל היקום הזה." אלי התקרבה אליו. הוא הצמיד את השפתיים שלו לראשה. והיא הניחה את ראשה על הכתף שלו. הם שילבו ידיים.

אלי הרימה את ראשה בבהלה. שיערה היה מבולגן, וסימני מים היו על פניה.

"זה היה רק חלום," אמרה לעצמה בעצב. "החלום הכי טוב בעולם."