באושר ועושר

שוב שלום, אהוב יקר.

הפתיחה הזאת כבר נהייתה כמעט משעממת.

כבר חודשים שהדבר היחיד שאני מצליחה לעשות זה לכתוב לך. כנראה שכל העניין כבר נעשה להתמכרות של ממש, כי זה הדבר היחיד שעשייתו גורמת לי להרגיש כמעט כאילו אתה שוב פה, כמעט כאילו אני שוב חיה.

בכל זמן אחר אני פשוט לא מרגישה דבר. מתהלכת במסדרונות הבית כאילו הייתי רוח רפאים, חסרת תחושת זמן ובעצם חסרת כל תחושה שהיא בכלל.

מתי תחזור? שתי המילים רצות בראשי שוב ושוב ואני חושבת שאני משתגעת.

הבטחת שתהיה פה לתמיד, אתה זוכר? שתמיד נהיה יחד, ושנחיה באושר ועושר...

עכשיו לילה וקר לי. אני רועדת, על אף הרוח החמימה המנשבת סביבי.

כנראה שישיבה בחוץ על ספסל לא עושה לי טוב. שום דבר כבר לא עושה לי טוב, חוץ מהכתיבה כמובן, שגם היא אם היא לא אליך כבר לא יוצאת לי טוב.

אני מתיישבת ומנסה לכתוב. לפעמים זה מרגיש כאילו כמעט זה יוצא, בדרך כלל לא. בדרך כלל אני מסיימת עם דף מלא מילים חסרות פשר או משמעות, מרוח בדיו כחול או שחור - באדום אני כבר לא משתמשת.

הזיכרונות לא עוזבים אותי. גם הטובים וגם הרעים מביאים אותי לדמעות.

אתה זוכר את הפעם ההיא שהלכנו להורים שלי? ברחנו עוד לפני הקינוח, רק כדי לשחק יחד קווידיץ' על הגבעה ליד, רק שנינו. כמה שצחקנו אז. מתי צחקתי בפעם האחרונה? אני לא זוכרת... מה אם לעולם לא אוכל לצחוק שוב?

מתי כבר יהיה לנו אושר ועושר כמו שהבטחת?

ג'יני עוצרת לרגע כדי לקרוא את מה שכתבה. זו הפעם הראשונה זה המון זמן שהיא עוצרת כדי לקרוא מה שכתבה. זה פשוט שבזמן האחרון כבר בכלל לא אכפת לה והיא פשוט חותמת את המכתב במעטפה מבלי לדעת כלל מה כתבה.

זה פשוט קשה לה מידי, שוב להיזכר מחדש בהכל.

כבר חודשים שג'יני חיה בתוך בועה, עינייה מזוגגות והדבר היחיד שהיא עושה זה לכתוב.

זה כמעט כמו התמכרות. היא מסוגלת לשבת ולכסות גיליונות קלף שלמים, אחד אחרי השני, כולם כנראה בשבילו. כמעט כאילו היא לא שמה לב כלל לזמן שעובר.

כעת ג'יני מנענעת בראשה בחוזקה, במצוקה כמעט, ומקשקשת בגסות על כל מה שכתבה.

אני לא מצליחה לעשות כלום! אפילו הכתיבה כבר לא יוצאת לי! איפה אתה? איפה האושר ועושר שלנו???

היא כותבת בעצבנות, בהיסטריה, כמעט קורעת את הקלף, ופניה מביעים מצוקה.

היא לוקחת את הקלף המקושקש בידיה ומקמטת אותו בגסות, פורצת בבכי מר.

”אבדה קדברה!" קורא קול היסטרי, חסר מעצורים.

אור ירוק נפלט מהשרביט הרועד וגופתה של ג'יני נופלת חסרת רוח חיים על מצבת השיש הקרה הלבנה, ביד אחת אחוז ברפיון שרביטה ומהשנייה נופל גיליון קלף מקומט בגסות, מצטרף למאות מעטפות ורודות אשר כיסו את המצבה הלבנה.

הארי פוטר

קוסם מוכשר, לוחם אמיץ וחבר אהוב

נולד 31 ביולי 1980

נפטר יוני 1996 בקרב על הוגוורטס