טעויות

ברגע שאתה מגיע לחדר שכולו לבן, יש לך זמן לחשוב.
על הדברים אותם לא עשית נכון, על הדברים אותם היית מתקן. כל כך הרבה דברים כאלה התרוצצו בראשו של סיריוס באותו הרגע. כל כך הרבה טעויות עליהן צריך לחפר - אך זו הייתה הנוראה מכולן; לעזוב את הארי. לא לדעת מה יהיו התוצאות לאחר שיעזוב.
הוא נזכר ביום ההוא, בהוגוורטס, כשהיה עוד נער ורב עם חברו הטוב, ג'יימס. הם התווכחו על דבר מטופש. סיריוס לא זכר מהו, אבל... זו לא הייתה הסיבה. הוא זעם על ג'יימס כיוון שאהב את לילי. הוא זעם על ג'יימס בגלל שלילי אהבה אותו - על אף שהסוותה זאת. סיריוס למד לקרוא בנות מכל ניסיונו איתן. אבל סיריוס אהב את לילי, ולכן רב עם ג'יימס, ולכן בכל פעם שחייכה אוונס אל חברו הטוב, ליבו צנח אל בטנו. רק עכשיו הבין סיריוס עד כמה זה היה מטופש. הוא לא אהב את לילי - אם הייתה נשבה בקסמי נערותו, הייתה היא עוד אחת לאוסף שלו. וג'יימס... ג'יימס אהב אותה באמת ובתמים - ג'יימס מת בשבילה באותו היום. סיריוס נזכר ביום הגורלי, כאשר הגיע לבית ההרוס... הוא לא יכול היה להמשיך. הוא נתן את אופנועו להאגריד. אולי זה היה הדבר הטוב היחידי שעשה. עכשיו כאשר חשב על זה, לבו נמלא חרטה בשנית... הוא סמך על פיטר. יותר מדי. הוא אמר לג'יימס לסמוך עליו, וזה עלה לו בחשבון. ג'יימס כבר לא חי, ועוד מעט גם סיריוס לא.
הוא התקדם אל עבר האור המסנוור, בידיעה שהמוות הזה לא היה לחינם.