"היי," אמר הילד והסתכל על רוזי. ממבט ראשון התאהב בה בשל יופיה, שיערה הבלונדיני הארוך והחיוך המושך שלה. "שלום. קוראים לי הראל, איך קוראים לכם?" שאל הילד המסתורי. "רוזי," השיבה רוזי. "אני אלבוס, אבל כולם קוראים לי אל," הוסיף אלבוס. "אתם לא הילדים של הארי פוטר, רון וויזלי, ג'יני וויזלי והרמיוני גריינג'ר? אלה שהצילו את עולם הקוסמים?" "כן." ענו שניהם בפה אחד. "אני מעריץ שלהם," אמר הראל. "אני במקרה בן מוגלגים, אתם יכולים קצת להכיר לי את עולם הקוסמים?" "רגע, אם אתה בן מוגלגים, איך אתה מכיר את ההורים שלנו?" שאל אלבוס בפליאה. "מאז שגיליתי שאני קוסם התחלתי לחרוש על כל מיני ספרים על עולם הקוסמים, אז אני מכיר את ההורים שלכם ואת כל מה שהם עשו נגד וולדמורט." כמה ילדים שישבו בכיסאות הישיבה האחרים רעדו כשהראל הזכיר את שמו. "אז גם לך יש את האומץ להגיד את השם... חשבתי שרק אני ואל אמיצים מספיק," אמרה רוזי, ושוב עבר רעד בין המושבים. "אז קודם כל, לפני שאנו מתחילים את ההיכרות שלך עם עולם הקסמים, תראה את הדבר החשוב ביותר," אמר אל, "מוכרת ממתקים! תביאי לנו בבקשה 10 מנות של צפרדעי שוקולד!" קרא אל אל מוכרת הממתקים שעברה בין התאים. "בסדר חמוד," ענתה, והשלישייה פרצה בצחוק. "מה? צפרדעי שוקולד זה הדבר הכי חשוב שיש בעולם הקוסמים? ומה זה בכלל?" שאל הראל. "צפרדעי שוקולד הם צפרדעים כשאוכלים אותן כל פעם יש להם טעם שונה. לפעמים שוקולד, לפעמים טונה, ולפעמים אפילו קיא!" המוכרת באה והביאה את צפרדעי השוקולד. הראל טעם, ולרוע מזלו יצא לו צפרדע בטעם קיא... "איכס!" קרא הראל והשתדל לא להקיא. השלישיה צחקה. "אני מעדיף עכשיו שלא תלמדו אותי על עולם הקוסמים, הספיקה לי כבר צפרדע הקיא... אני לא הולך לאכול עוד צפרדעי שוקולד לעולם..." השלישייה צחקה בשנית. "לאיזה בית אתם חושבים שתתמיינו? אני חושב שאתמיין לרייבנקלו ואולי יש לי סיכוי להתמיין להפלפאף, לגריפינדור ואפילו לסלית'רין." "נדמה לי שאתמיין לרייבנקלו או לגריפינדור, אולי יש לי סיכוי להתמיין לסלית'רין או להפלפאף," ענתה רוזי. פתאום בא סקורפיו מאלפוי. "את מי אני רואה פה, שני ילדים מעצבנים וילד בוצדם," צחק עליהם סקורפיו מוקף ב'שומר' שלו: טים גויל, הבן של גרגורי גויל. "תפסיק סקורפיו, יא חתיכת שוויצר!" נהמה רוזי. הראל עדין לא הכיר את סקורפיו אז העדיף לא לענות לו. "מי זה היה? רגע אחד, זה סקורפיו, הבן של דראקו מאלפוי?" שאל הראל את רוזי לאחר שסקורפיו הלך. "כן, זה הוא בכבודו ובעצמו," ענתה רוזי. הרכבת עצרה. אלבוס רוזי והראל ירדו מן הרכבת בעת שהאגריד החל לצעוק: "כל החדשים לכאן!" וכולם באו אחריו. השלישייה עלו על אותה הסירה יחד, וכשהגיעו להוגוורטס התפעלו מיופיה של הטירה. לפתע בזווית עיניהם הופיע טרול...
|