|
שם הפאנפיק: שלם
שם הכותב: מיה
דירוג: G
דמות ראשית: קראב
ז'אנר: אנגסט (אהובי ♥)
ויתור זכויות: לא כתבתי את הארי פוטר (לרוע מזלי), אז הדמויות שייכות לג'יי קיי רולינג.
הערות: קראב יצא OCC והפיקצר די גרוע, אבל הוא ממש מוצא חן בעיני.
~.~
וינסנט קראב לא היה טיפש כמו שכולם חשבו שהוא.
נכון, הוא לא היה טוב בלימודים כמו רוב התלמידים, ואף היה גרוע מהם; נכון, הוא גם לא היה מתוחכם כמו דראקו; אבל הוא לא היה טיפש. הוא היה הרבה יותר חכם משחשבו.
זו הסיבה שלפעמים הוא תהה מה הוא עושה בחברת דראקו.
אם הוא היה טיפש זו לא הייתה בעיה בשבילו להבין למה; דראקו היה חזק. דראקו היה מתוחכם. דראקו היה מספיק גדול ובולט וחכם בשביל שקראב עצמו לא יצטרך להיות כזה. אבל קראב לא היה טיפש ולא היה צריך בריון מתוחכם שיגן עליו. הוא היה מסוגל לעשות את זה בעצמו.
לפעמים חלק ממנו לא היה מבין מה הוא עושה יחד איתו, והיה כועס עליו ועל דראקו כאחד. אבל אז חלק קטן, החלק הכי חכם ומבין במוחו, היה לוחש לו ומסביר לו. והוא היה מבין.
דראקו לא היה רק חזק או רק מתוחכם. דראקו גם היה מוכשר – היה לו את הכישרון המיוחד לגרום לכולם להרגיש חזקים כמוהו. לגרום לכולם להרגיש שהם בולטים. אבל בעיקר היה לו הכישרון לגרום לכולם להרגיש חלק ממשהו גדול ושלם, לא משנה כמה הוא רדה בהם, וזו ההרגשה הכי טובה שקראב הרגיש בחייו.
יותר מלהיות גדול, יותר מלהיות בולט, יותר מלהיות חכם, קראב אהב להרגיש שלם.
זו הסיבה שהוא סבל את רודנותו של דראקו כל השנים הללו; זו הסיבה שהוא הצטרף לאוכלי המוות; זו הסיבה שהוא לא עפעף ולא חשב פעמיים לפני שהפעיל את להבת השדים – כי כל המעשים האלו גרמו לו להרגיש חלק ממשהו גדול וחזק. כי בזכותם הוא הרגיש שלם, גם אם הם לא היו המעשה הנכון. גם אם הוא מת בגללם.
~.~
ת"ב?
|
0 חרמשים
(5) 1 דירגו
כותב: 
חזק.
אהבתי את זה שכתבת אל קראב, דמות כל כך לא חשובה בהארי פוטר, שאף אחד לא חושב אליה ואף אחד לא כותב אליה כי היא לא מעניינת, ואת הפכת אותה למשהו מיוחד, ממש יפה :)
