מה קורה כש...

האנה סמית' יצאה מנשף חג המולד. היא כל כך שנאה אותו. 'למה חייב להיות נשף?' היא חשבה. 'טורניר מטומטם לא מספיק?!' היא שנאה את הנשף הזה. אף אחד לא שם לב לקיומה, כרגיל. היא הייתה "האנה הבלתי נראת" כמו שצ'ו צ'אנג וחברותיה נהגו לקרוא לה. האנה שנאה את צ'ו. צ'ו כל הזמן השוויצה בעובדה שהיא הולכת עם סדריק דיגורי לנשף, וסדריק בכלל לא חתיך! האנה נזכרה בהתנהגות של צ'ו אליה לפני כמה ימים, שהייתה בלתי נסבלת.

צ'ו שמה להאנה רגל, כדי שתיפול. כאשר האנה נפלה ואפה התחיל לדמם צ'ו צחקה. "מי שתתה מיץ פטל?" היא שאלה כאשר ראתה את טיפות הדם על השטיח של חדר המועדון. "היא מטנפת את השטיח." כאשר האנה יבבה צ'ו אמרה "אומייגאד יש כאן יתוש! הוא המדממם! בואו נהרוג אותו!" אחת מחברותיה של צ'ו סטרה על לחייה של האנה. חזק. האף של האנה לא הפסיק לדמם, והחולצה שלה נעשתה אדומה מהדם. 

כאשר שאלו את האנה במרפאה מה קרה, לא האמינו לה שצ'ו עשתה את זה בכוונה. "זה בטח היה בטעות." הם אמרו. אך האנה ידעה שזה בכוונה. כששאלו את צ'ו אם היא עשתה את זה בכוונה, היא מייד חיבקה את האנה ואמרה, "הו, חומד, אני כל כך מצטערת! את בסדר?" ולחשה להאנה באוזן: "נטפל בך אחר כך. טיפשה." 

צ'ו הייתה בן-אדם מגעיל, אך נראה כי רק האנה יודעת את זה. הארי פוטר, מאוהב בה. סדריק דיגורי, כנ"ל. הבנים כל כך שקופים. "אוי האנה למה באת לפה? כדי לחשוב על צ'ו המטומטמת הזאת? לא!" האנה ישבה מתחת לאיזה עץ מרוחק, היא חשבה שהיא היחידה שיושבת שם, אך היא טעתה. 

***

דראקו מאלפוי יצא מהנשף מוקדם. פנסי לא שמחה שהוא אמר לה את זה, אז הוא שלף תירוץ, "תקשיבי, פנסי, אני לא ממש מרגיש טוב. אני חושב שאלך לישון." "אוי, דראקו. מסכנצ'יק. להתראות!" היא חייכה אליו והלכה לרקוד. דראקו התחיל ללכת לעץ המרוחק, המקום בו יכל לחשוב בשקט. הוא לא בא לשם לעיתים קרובות, בדרך כלל הוא לא היה צריך להתרחק מאנשים. בדרך הוא התחיל לחשוב, 'הארי פוטר, לפעמים אני חושב שאני מקנא בו. כל התהילה... ומה לי יש? הורים שתומכים בזה-שאין-לנקוב-בשמו. יופי לי.'

כשדראקו התקרב לעץ הוא ראה שיושבת שם נערה. "אממ... מי את?" "האנה סמית'." הנערה ענתה בקרירות. "אתה דראקו מאלפוי." היא קבעה עובדה. "איך את יודעת?" שאל דראקו, מופתע. "השנה השניה, הכתובת על הקיר של 'חדר הסודות נפתח, גורו לכם אוייבי היורש'. אתה צעקת 'גורו לכם אוייבי היורש, אתם הבאים בתור בוצדמים!' דבר כזה לא שוכחים." ענתה האנה והביטה בדראקו בסלידה. "את מתכוונת שאת בוצדמית?" שאל דראקו. האנה הביטה בו במבט נזעם. "סליחה, בת מוגלגים?" "כן." דראקו שם לב שהאנה אלופה בנעיצת מבטים. "ואם באת לפה כדי ללעוג לי, אני אלך מאלפוי!" דראקו לא הבין למה הוא ממשיך לדבר איתה, היא בת מוגלגים והוא טהור דם. משהו בה עיניין אותו, אך הוא לא ידע מה. הוא נשאר שם ובהה בה. "למה אתה בוהה בי ככה?!" שאלה האנה. "אין לך מה לעשות?!" בלי לחשוב, דראקו רכן אליה ונישק את שפתיה.כאשר הוא שם לב שהיא מחזירה לו נשיקה, הלב שלו התחיל לקפוץ.

***

האנה לא ידעה מדוע היא נישקה את דראקו חזרה, מה משך אותה אליו. היא לא ידעה אם זה היה שיערו הבלונדיני, עיניו האפורות, עורו החיוור, או העובדה שהוא לא לגלגל עליה, כמו שעשה עם הרמיוני גריינג'ר. היא רק ידעה שהוא מצא חן בעינייה, ולא היה משנה לה למה.

***

דראקו לא ידע מה גרם לו לנשק את האנה. אויל זה היה שיערה השחור, שקצוותיו היו צבועים בגוון שני, אולי אלו היו עיניי הדבש הגדולות שלה, ואלי זאת הייתה העובדה, שבעיניי אנשים רבים היא בלתי נראת, אך כשמכירים אותה מגלים שהיא ילדה מקסימה, או שזה היה יופיה. אבל לא היה לו אכפת, דראקו התאהב, בפעם הראשונה.