"אולי חשבת פעם שנמאס לי לעשות הכל בבית הזה! זה, לא ייאמן הדבר הזה, אפילו בעולם שבו יש קסמים, הנשים עושות הכל בבית!" צעקה ג'יני.
"שקט! את תעירי את הקטנים!" לחש הארי ברוגז והצביע בידו על חדרם של אלבוס ולילי.
ג'יימס ישב במיטתו והקשיב. נמאס לו שהם רבים ככה. רק היום הם עושים את זה כבר כמעט שעתיים.
הוא ניסה להתרכז במרכיבים ובאופן ההכנה של השיקויים שכנראה עליהם ייבחן מחר במבחן שייקבע את עתידו כהילאי, אבל לא הצליח... ומה אם הם ייתגרשו? הוא לא יצליח לחיות ככה. פעם הם כל כך אהבו אחת את השני ואחד את השנייה... מה קרה להם? הם פשוט כבר... לא יכולים להפסיק לריב. לפחות לידו, ליד אלבוס וליד לילי הם מעמידים פנים... אבל ג'יימס כבר יודע. הוא לא אידיוט. הוא שומע את הוויכוחים הקטנים שלהם בימים, והריבים הגדולים שלהם בלילה. איך שהם מסתכלים אחד על השני במבט הקר הזה שכשהוא רואה אותו הוא יודע שהם כבר לא יחזרו לעולם...
"אז אולי פשוט תתגרשי ממני וזהו!" כבר צרח הארי.
"אתה יודע מה? דווקא רעיון טוב!"
צעקה עליו ג'יני, והלכה לישון על הספה, כמו בכל יום בחודש האחרון.
~כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי~
|