מותו של די אנג'לו

גופו של ניקו נשמט על הקערקע.

כול החצויים נסוגו בבהלה. לכולם עמדה שאלה אחת בראש- מה???

שיעול חלוש בקע מהגופה.

לא, הגופה השתעלה שיעול חלוש.

רוב החניכים התרחקו במהירות.

"ני-ניקו?" שאל פרסי בקול חלוש.

ניקו קם על בירכיו כאילו לא מת לפני יום.

"נראה לי ששכחתי לציין שהמוות שלי זמני בלבד..." אמר בקול צרוד.

"ניקו!" הייזל הסתערה עליו וחיבקה אותו.

"שלא תעז לעשות לי את זה יותר לעולם! את שומע?" צרחה עליו.

ניקו ניגב את פניו בידו. "שמח שיש אנשים שמתגעגעים אלי..." לחש, בעוד השבעה מסתערים עליו לחיבוק קבוצתי.

"בסדר, בסדר,הבנתי שאוהבים אותי חבר'ה, אבל אם אתם לא רוצים שאחזור לשאול בדרך הקשה, תפסיקו לחנוק אותי..."

השבעה התנתקו ממנו, נבוכים מעט.

"איך- איך?" שאל פרסי, שלא הצליח להמשיך את המשפט. בינו לבין עצמו, הוא חשב שיתחיל להתאדות כול רגע, בגלל שניקו בחיים.

"אל תדאג." קרץ ניקו אל פרסי כיודע דבר. פרסי רק נעשה מבולבל יותר.

"איך- איך חזרת, ניקו?" שאל ג'ייסון.

"זה סיפור ארוך. לפני זה, יש לי חדשות משמחות."

כול 14 העיניים הופנו לעברו.

ניקו נע בעצבנות. הוא לא היה רגיל לצומת לב כזו.

"אני לא מצאתי את ליאו."

לקח להם זמן להבין את מה שניקו אמר. פייפר הייתה הראשונה שהבינה.

"הוא בחיים! ליאו בחיים!"

צהלות נשמעו מכול עבר.

"החדשות השנייות, הם שאני יודע איפה ביאניקה, בתור מי היא, ואני מתכוון לפגוש אותה."

דממה ירדה בין רגע על השבעה.

"זה- זה נהדר ניקו." לחש פרסי לבסוף, אחרי שעיכל את המידע הזה.

"והחדשות האחרונות לפני שאתחיל בסיפורי המותח, הם שפגשתי את בוב הטיטאן שחזר לעצמו, והוא ישמח להיפגש איתכם." הוא פנה לפרסי ואנבת'.

אנבת' ופרסי ההמומים הביטו בוא בפליאה. אז בוב לא כועס עליהם? הוא בחיים? מה עם הענק דנקן?

ניקו התיישב על הריצפה.

"אני רואה שהתעוררתי בזמן, לפני שתסרפו אותי." אמר בנינוחות.

השבעה התיישבו סביבו.

"נו, קדימה. שפוך." אמרה הייזל.

לפתע ניקו הרגיש כמו סבא, יושב ומספר לנכדים שלו מה היה.

"טוב... אז נתחיל..?" שאל, וכשכול צומת הלב ניתנה לו, פתח את פיו והתחיל.

"אז ככה..."

הפרק הקודם		הפרק הבא