המשפחה הקטנה והמאושרת בקצה הרחוב

האירוניה שבדבר.

ניקו די אנג'לו פסע בשקט ברחובות כפר נידח. עוברים ושבים מועטים עברו, דבר שניקו ממש אהב בכפר הזה.

מה שמו? אה, כן, מכתש גודריק.

ניקו עבר ליד בית הקברות. הוא הרגיש את העצמות הקבורות שם.

היה זה ליל כול הקדושים. ילדים מחופשים לרוחות הלכו לדפוק על הדלתות.

הוא ראה ילדה המחופשת למלאך.

ניקו התיישב על הגבעה והביט בילדה המתרחקת.

שם המשפחה שלו עצמו הוא די אנג'לו. מלאך. כו, בטח. יותר כמו מלאך המוות.

ניקו לא ידע למה, אבל הכפר הזה משך אותו. אולי בגלל המשפחה הקטנה בקצה הרחוב, אמא אבא ותינוק.

הוא ידע שיש ערפול כבד סביב הבית, ובכול זאת הצליח לראות את המשפחה הקטנה והעליזה.

האבא- משקפופר עם שער פרוע שמזדקר לכול הכיוונים, והאמא- שער אדמוני גלי, ועיניים ירוקות צוחקות.

בנם הקטן דמה יותר לאבא, עם השער השחור, וקיבל את העיניים של האמא.

ניקו לא ידע מה משך אותו להתבונן במשפחה הזאת, אולי מפני שחש אצלם אהבה גדולה ממה שקיבל בחייו.

מדי פעם ראה משהו על טבעי במשפחה הקטנה- עשן סגול, בועות שלא התפצצו כשנגעו בהם.

הוא חשב שאלה בטח חצויים, האמא- לילי, כך קראו לה. הוא ראה את האבא- ג'יימס, קורא לה כך.

בנם הקטן, הארי היה צוחק באושר כול פעם שהחתול שלהם בא אליו.

ניקו ניחש שלילי היא הבת של הקטה, וג'יימס של עוד משהו מהאלים הזוטרים.

באותו ליל כול הקדושים, כשניקו עבר ליד ביתם, לפעמים כדי להסתכל או להקשיב, המשפחה הקטה נראתה מודאגת מאוד.

האבא, הפריח עשן לילד בחיוך מאולץ. הארי, שהבחין במצב רוחו הקודר של הבית, פרץ בבכי.

לילי אספה אותו בזרועותיה, לוחשת לו מילות אהבה.

כמה ניקו רצה שהיא תלחש לו עכשיו את המילים האלה. כמה רצה להיות אהוב כמו הארי הקטן.

הארי נרגע, וחזר לצחוק כשאביו הפריח לו עשן שוב.

הפעם, צחק באמת.

מעניין למה היום הם מודאגים. ליל כול הקדושים, אבל ניקו לא ראה אף אחד מבני הבית מחופש.

תנשמת צחורה עפה לכיוונם של לילי וג'יימס.

ניקו מצמץ. תנשמת?!?

אבל עיניוו לא הטעו אותו. התנשמת שמטה מכתב על כף ידה המושטת של לילי ועפה משם.

כן, הם בהלט חצויים.

פניה של לילי הרצינו כשקראה את המכתב. היא החליפה כמה מילים עם ג'יימס, שעצר ממשחקו עם הארי.

ניקו פסע משם. מצב רוחם הקודר של המשפחה הקטנה שחיבב העיב על מצב רוחו.

הוא כמעט חייך כשקרא משהו טוב או מצחיק למשפחה הקטנה בקצה הרחוב. כמעט.

הוא חלף על פני דמויות גבוהות עם ברדסים.

ניקו העיף בהם מבט קצר. הם לא קצת גדולים כדי לדפוק על הדלתות ולבקש חטיפים?

הוא המשיך ללכת, מעיף מבט קצר עליהם מידי פעם.

הם פנו בפניה ונעלמו מעיניו. הוא נאנח וערך מסע בצלילים למקום אחר.

ניקו כבר לא שב למחתש גודריק. נודע לו שהמשפחה הקטנה והמאושרת כבר לא שם.

מה שהוא לא ידע, זה שהמשפחה הקטנה- משפחת פוטר- נרצחה ורק התינוק שרד.

רק הארי פוטר.