עידן האהבה

ההרמיוני נרדמה בספה, על ברכי רון. הוא ליטף את שערה המתולתל ושיחק איתו. גם הוא עמד להירדם, עד שרעב תקף אותו. הוא צעד בשקט מופתי אל המקרר.

המקרר היה מלא בממתקי קוסמים. למטה היו עשר בירצפות, עשרים עוגיות דלעת, חבילות ענקיות של סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים, המון עוגות קדרה טעימות שגברת וויזלי אפתה, עטים מסוכרים, אננסים מסוכרים, המסטיקים הכי מתנפחים של דרובל, חמש כאלה לפחות שביל קנה, זבובי שנגביל, חלזונות מרמלדה, לקקנים חומציים, סוכריות בטעם דם, עברטיקים, שוקובולים, צפרדעי שוקולד, שמונה לפחות, המון שרביטו במבליק דקים ורחבים בשולי המקרר, פלפולונים, שלוש במקפיא, קרפדות מנטה, קרח קוקוס במקפיא כמובן, קדרות שוקולד קטנות, ועוד כמה ממתקים שרון והרמיוני המציאו בסדנה: גלידה מתפוצצת ופנקייקים בטעמים.

בחדרה של הרמיוני יש עוד מקרר משקאות. מרוב שהמקרר הגדול מלא בממתקים, המקרר הקטן של הרמיוני כולל חמש בירצפות, וויסקי אש אחד שסלגהורן הביא להרמיוני ועוד מאכלים מוגלגים לכמה חטיפים ושוקולדים מאותו הסוג.

הוא לקח שתי קדרות שוקולד ושני לקקנים, קדרה אחת להרמיוני ואחת לו וכך גן על הלקקנים.

היא עומדת מולו, נשענת על הקיר, היציאה והכניסה אל המטבח.

"אויש, התעוררת, אני מצטער... "

"זה בסדר. איך היה הסרט?"

"יפה דווקא, " מחייך אליה רון. חיוך זוהר ועיניים נוצצות.

"אז, עוד מעט ערב. אתה רוצה לישון איתי?"

"באמת?" הממתקים נפלו מידיו של רון משמחה, מאז הוא הרים אותם באותה שנייה.

"כן, כן. "

כמובן שידעו השניים שלישון זה רק לישון. הלילות בקיץ קרים כקרח, האמת, כמה שמיכות לא עוזרות. לא. אלא החום של האהבה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא