טרגדיות ודברים אחרים

היי:)

מקווה שתאהבו:)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני מתהלך במסדרונות. המסדרונות של הבית שלי.

קורת העץ חורקת בקול מצמרר כשרגלי דוכרת עליה בעדינות. אך בעצב.

אין יום בו אין אני חושב עליך.

אני מניח את ידי על אדן החלון ומביט בנוף המשתקף.

חוף המלא בחול זהוב, ובסמוך אליו ים.

המים כחולים, זוהרים, נפרשים הרחק מכאן.

אני מניח את ידי הדקיקה על הזכוכית הקרה ודמעה בודדת על פניי.

ועוד אחת. והנה עוד. הן לא מפסיקות להציף אותי,

בכל יום. בכל שעה.

עד שאטבע בים של עצבות.

בים שלך.

אני מרכין את ראשי,

נכנע לעצב אשר שוכן בתוכי.

מעז להביט מבט ישיר אל הים,

הים הגדול, מנצנץ באור השמש.

אך אתה היית המדהים מכולם.

אני זוכר את הצחוק שלך,

הזהה לשלי.

את הבדיחות, את התעלולים.

הלוואי והיית כעת בחיים.

הו, פרד, אחי האהוב.

כעת אתה רק זיכרון כאוב.

נהרגת, על הוגוורטס הגנת.

אבל בכל זאת נהרגת. 

בכל רגע שעובר,

אותך אני זוכר.

ולא אשכח לעולם.