לבד- פיקצר

שם הפאנפיק: לבד
שם הכותב: לידייז- לירז
דירוג: GP
שיפ: לא ברור, בגדול מדובר על פיניק ואנני.
ז'אנר: אנגסט לדעתי
ויתור זכויות: סוזן קולינס 
אישור לביטוא עצמי.
הערות: רצוי שתקראו את זה לפי הפסיקים- זה יהפוך את הקריאה למשמעותית יותר.
קריאה מהנה! :)  


לבד || פיקצר 

ההודעה, הבכי, הצרחה שבקעה מגרונה.
הכל חזר במוחה שוב ושוב. 
הוא לא יחזור, הוא לא כאן יותר, הוא לא איתה.
היא הרגישה כאילו היא נחנקת, גופה סרב לנשום- הכאב חנק את ראותיה וגרם לה רק לרצות לרוץ בעקבותיו.
ידיים ניסו לאחוז בה אך היא נלחמה בהם, היא לא רצתה שאחרים יעזרו לה, היא רצתה שהוא יעזור לה, אך הוא לא היה שם.
הוא לא יהיה שם יותר אף פעם, כי הוא איננו עוד, סתם עוד זיכרון שיעלם עם הזמן.
ההבנה, שאינו ישוב אליה, הניסיון ללכת בעקבותיו שנחל כישלון.
יותר מידי אנשים הסתכלו עליה במבט מרחם, אנשים ניסו לעזור אך זה היה מתוך רחמים. 
היא לא רצתה אותם גם, היא רצתה אותו, רצתה את מבטו, מבט שמעכשיו תוכל רק לדמינו.
היא הייתה לבד.
הוא נטש אותה, הוא עזב ולא יחזור לעולם.
הוא לא התכוון להשאיר אותה לבד, הוא רצה לחזור.
אך הוא בחר לא לחזור, הוא בחר להקריב את חייו.
הוא נטש אותה.
הוא השאיר אותה לבד.


אשמח לתגובות :)