השנה ה4 של רון וויזלי

טוב...

אז הפיקצר הזה הוא היומן של רון בתחילת השנה ה4.

זה יומן קריאה שעשיתי וחברה שלי אמרה לי שאני צריכה להעלות את זה... זה לא הכי מפורט.

יומני היקר (אני לא מאמין שהגעתי למצב שבו אני כותב יומן!),

קוראים לי רון (רונאלד) ביליוס ויזלי ואני הילד השישי במשפחה שלי , יש לי חמישה אחים גדולים ואחות קטנה, האחים: ביל, צ'ארלי, פרסי, פרד וג'ורג' (תאומים), אני וג'יני. להורי קוראים מולי וארתור, אני וכל משפחתי ג'ינג'ים. המשפחה שלי נחשבת כמשפחה "בוגדת דם" - משפחה שהדם שלה טהור אך מתחברת עם מוגלגים (אנשים חסרי קסם)  ועם ילדי מוגלגים (ילדים קוסמים שנולדו להורים מוגלגים). אני גר באנגליה, המשפחה שלי נחשבת ענייה.

שני החברים הכי טובים שלי הם הרמיוני גריינג'ר והארי פוטר (למרות שאני והוא בריב כרגע),
אני לומד בהוגוורטס בשנה הרביעית בבית גריפינדור (בית האמיצים והבית שבו כל משפחת ויזלי הייתה במשך דורות) אחי הגדולים פרד וג'ורג' הם בשנה השישית) ואחותי ג'יני בשנה השלישית.

חברי:
הרמיוני גריינג'ר – בת למוגלגים וילדה מאות חכמה ומשקיענית, מצטיינת בכל דבר, חברה טובה גם של אחותי.

הארי פוטר – "הילד שנשאר בחיים" – עליו יש סיפור חיים שלם אז אני לא אפרט ורק אגיד שהוצמד לו השם הזה בגלל הצלקת בצורת ברק שבמצח שלו שנמצאת שם בגלל שהאיש שאסור להזכיר את שמו רצח את הוריו (הוא יתום שגר אצל מוגלגים מגעילים ובגלל זה בא אלינו בכל חופש מהלימודים) ולא הצליח לרצוח אותו ובגלל זה מת. הארי מאוד מפורסם וזה מאוד מעצבן שהוא ככה כי באמת שהוא נחמד ואני שמח שהוא החבר הכי טוב שלי אבל תמיד אני נדחק הצידה ואני מרגיש כאילו אני נחשב בבית הספר בתור "החבר הכי טוב של הארי" זה ממש מעצבן. בכל שנה שאנחנו בהוגוורטס יש איזה שהיא הרפתקה במשך השנה שקשורה אליו. בשנה הראשונה זה היה עם אבן החכמים שמצאנו בסוף והארי עזר להשמיד אותה כדי שזה שאסור להגיד את שמו לא יקח אותה ויחזור לחיים. בשנה השנייה היה את דלת הסודות שבה היה בסליסק (נחש ענק שאם מסתכלים לו בעיניים הוא הורג אותך) ומסתבר שאחותי ש"דלוקה" על הארי פתחה אותה אבל זה לא היה בשליטתה ובסוף שוב הוא הציל את המצב. בשנה שעברה היה את הסיפור עם הרוצח שברח מאזקבן על רצח של 12 מוגלגים וקוסם שכל עולם הקוסמים פחד ממנו, הארי, הרמיוני ואני חשפנו את האמת וגילינו שהוא חף מפשע וכי האשם האמיתי, שברח בסוף, הוא פיטר פטיגרו שהתחזה להיות חיית המחמד שלי בתור אנימגוס (קוסם שיכול להפוך לחיה). עוד פעם, הארי פוטר הגיבור הציל את היום יחד עם "חברו". חוץ מזה הארי פוטר מפורסם בתור המחפש בקבוצת הקווידיץ' של בית גריפינדור והוא המחפש הצעיר ביותר במאה האחרונה.

טוב אז אני והארי רבנו בגלל שהשנה יש את טורניר הקוסמים המשולש – טורניר שבו 3 בתי הספר לקוסמים (הוגוורטס, בובטאון ודמשטרנג) מתחרים בתחרות שבה יש נציג אחד מכל בית ספר (שחייב להיות מגיל 16 בגלל הסיכון בטורניר) והוא מתחרה על המקום הראשון כדי להביא כבוד לבית הספר שלו וגם מקבל 1000 אניות (כסף קוסמים). את הנציגים בוחר גביע האש ומהגוורטס נבחר נציג מבית הפלפאף. מה שכולם הופתעו ממנו הוא שהארי נבחר גם אפילו שזה בלתי אפשרי ע"י הגביע! הוא נרשם לטורניר בלי להגיד לי בכלל ובלי בכלל להגיד לי שיש דרך לעקוף את קו הגיל שדמבלדור (מנהל הוגוורטס) צייר מסביב לגביע כדי שילדים מתחת לגיל 16 לא יעברו וירשמו. הארי אומר שהוא לא נרשם אלא שמישהו נרשם בשמו והרמיוני מאמינה לו אז אני מסתובב עכשיו עם שני ילדים אחרים מהשנה שלי בגריפינדור (שיימוס ודין) והרמיוני מבקשת ממני להתנצל. הארי נראה כאילו באמת לא נרשם אבל אני יעמוד על שלי עד שאני לא יוכל יותר. באמת שנמאס לי להיות מקום שני אחרי החבר הכי טוב שלי, במשך 4 שנים הייתי תמיד אחריו ואחרי האחים שלי, כאילו לא מספיק לי 5 אחים גאונים שמתנשאים מעלי ואני יודע שזה לא נכון (אולי חוץ מפרסי) אבל באמת שזה מרגיש ככה. אני לא מרגיש מיוחד, לכל אח יש תכונה שהופכת אותו להיות הוא ובולט במשפחה אפילו לג'יני שיותר קטנה ממני (היא הילדה של הבית) ואני כאילו נולדתי בשביל להיות ה"חבר של הארי" ולפעמים זה מרגיש כאילו אימא רוצה אותו בתור הבן שלה לא אותי!! ואם זה לא מספיק אז גם החבר הכי טוב שלי הוא קוסם מפורסם מאוד והתלמיד ה"חביב" ביותר של המנהל, למה דווקא לי יש חיים כאלה?! באמת שאני אוהב להיות חבר של הארי והוא נחמד והכל אבל תמיד אני מרגיש נדחק כי כל הבנות רוצות אותו ומעדיפות אותו וגם המורים. הוא תמיד הגיבור של הסיפור ואני דמות המשנה וגם הרמיוני שהיא התלמידה הכי חכמה בשכבה וכל המורים מעריכים אותה, שתי החברים הכי טובים שלי יותר טובים ממני בהכל ואני נמצא בתפקיד ה"חבר הכי טוב" או ה"אח הקטן". אני והארי לא מדברים בכלל יותר.

אח שלי צ'ארלי עובד עם דרקונים ברומניה והוא כתב לי מכתב שהוא מביא דרקונים למשימה הראשונה ושאסור לי לגלות להארי, אבל הוא חבר שלי ואני חייב לגלות לו למרות שאנחנו לא מדברים... יש לי רעיון! אני אגיד להאגריד (חבר טוב שלנו ושומר הקרקעות בהוגוורטס), הוא בטוח יגלה להארי...

טוב דיברתי איתו והוא אמר שהוא יודיע למישהו להודיע להארי שהוא מחפש אותו כדי לספר לו על הדרקונים. המישהו הזה זה לבנדר (ילדה מהשכבה שלי בגריפידור) שאמרה לפרוואטי (גם היא...) שאמרה לדין שאמר לשיימוס (שניהם לא איתי כרגע, אני עם הרמיוני), שיימוס אמר לי להודיע להארי והרמיוני הודיעה לו כי אני והוא לא מדברים (היא אמרה לו את כל הסיפור, מפרוואטי ועד אלי).

ריטה סקיטר (כתבת של הנביא היומי– עיתון קוסמים, שמשמיצה כל דבר שאומרים לה או שעושים) וכרגע היא משמיצה את שמו של הארי וכותבת שהוא מתגעגע להורים שלו ובוכה בלילה. זה מטריף אותי כי הוא איכשהו מסתדר עם זה שילדים במסדרונות מצטטים מהכתבה עליו וצוחקים וזה נראה כאילו הוא מתעלם, הלוואי והייתי לצידו עכשיו אבל אני עדיין בריב איתו.

בערב שבו האגריד אמר לי שיראה להארי את הדרקונים מצאתי את הארי ליד האח שבמועדון ב-12 בלילה, כי חשבתי שמעתי את הקול של סיריוס ואת הארי מדבר איתו ואז שמעתי קול של פקיעה. הארי היה ליד האח ובהה בו והוא הסתובב אלי ואמרתי ששמעתי קולות, הוא אמר לי שאני מדמיין ואז התחלנו לריב והוא זרק עלי משהו (לא שמתי לב מה כי הייתי עסוק בלברוח).

אחרי המשימה הראשונה שבה הארי קיבל הכי הרבה נקודות שזה מרשים בהיותו המתמודד הקטן ביותר, במשימה היה צריך לחטוף מדרקונית ביצת זהב שעליה היא שומרת, הארי הצליח לחטוף את הביצה והדבר היחיד שקרה לו היה שריטה קטנה בכתף. באתי יחד עם הרמיוני למרפאה שבה הוא ישב ומרחו לו משהו על השריטה והוא נראה עייף אבל שמח (בערך). התנצלתי כי הבנתי שזה באמת לא פייר מצדי לא להיות חבר שלו כשאני רואה שזה חסר לשנינו. בנוסף הבנתי שהארי היה צריך להיות משוגע כדי להירשם לטורניר הזה וחזרנו להיות החברים הכי טובים כי הוא סלח לי מיד (יש!).

אז בגלל שחזרנו להיות חברים הכי טובים (גם אם אחרי שאני הבנתי שאין מה לעשות ואני לא יכול בלעדיו ובלי כל ההרפתקאות שלקחתי חלק בהם ושתמיד הוא בצד שלי) אני לא צריך לכתוב בך יותר כי אני לא כועס יותר אז ביי!

רון ויזלי.

יומני היקר (למה?! אני כותב את זה?!)

חזרתי לכתוב פה כי הרמיוני משגעת אותנו... היא החליטה לפתוח אגודה ושמה אלרג"ה (כמו אלרגיה) "האגודה למען רווחת גמדוני הבית", היא רוצה לעזור להם, היא סורגת להם צעיפים ומשחררת אותם והיא הוסיפה אותי ואת הארי לאגודה המוזרה הזאת...

כמה גמדוני בית שוחררו מהגוורטס כי הרמיוני החביאה צעיפים והם מצאו אותם...

הרמיוני ניסתה לצרף את האגריד לאגודה והוא אמר לה שהגמדונים אוהבים את זה (הוא לא הצטרף לאגודה, כיף לו), היא גם ניסתה לצרף את פרד וג'ורג' אבל הם צחקו...

אנחנו היחידים באגודה הזו! (אני, הארי והרמיוני).

         רון ויזלי.

יומני היקר (זה כבר הרגל...)

אז יש נשף בבית הספר ואני רוצה להזמין את הרמיוני אבל היא מעצבנת אותי אז לא!
גיליתי שהיא הולכת עם ויקטור קרום אז הארי הציע שאני ילך עם אחותה של פרוואטי פאטיל (היא הולכת עם הארי), אחותה התאומה מריוונקלו...

על גלימת הטקס שלי יש מלמלה, מלמלה! אני לא צוחק... זה נראה נורא, אני אמור ללבוש את זה בנשף... מסכנה פדמה (פאטיל)...

היום היה הנשף והרמיוני הייתה כל כך יפה... אני מקנא בקרום. אני והארי ישבנו בצד ובהינו בבנות שרצינו להזמין לנשף, אני בהרמיוני שרוקדת עם קרום והארי בצ'ו (צ'ו צ'אנג היא תלמידה בשנה חמישית שגדולה ממני בשנה, מריוונקלו), היא עם סדריק דיגורי... לפחות להארי היה את האומץ להזמין אותה.

אני והרמיוני גמרנו את הערב בצרחות ובריב גדול שאמרתי לה שהיא מתחברת עם האויב... היא צדקה כשאמרה שהטורניר הוא כדי ליצור יחסים טובים יותר בין בתי הספר והיא גם צדקה כשאמרה לי שבפעם הבאה אם אני רוצה להזמין אותה אני צריך להזמין אותה לא בתור הבחירה האחרונה...

                 רון ויזלי.