הרפתקאות הקודסאים

ויתור זכויות לרולינג

״קום כבר ג׳יימס, קום כבר! הגיעו ינשופים מבית הספר!״ ג׳יימס פקח את עיינו, הרכיב את משקפיו על אפו, וראה פרצוף מנומש, עיינים כחולות, ושיער חום. ״הולי! א- אל תעשי את זה שוב!״ התנשף ג׳יימס. ״בסדר,״ אמרה הולי, ״אבל תתלבש מהר! הינשופים מהוגוורטס הגיעו!״

ג׳יימס זינק מהמיטה. את ״רצינית?״ ״כן, כמה פעמים צריך להגיד לך? רד למטה מהר!״ אמרה הולי. שני התאומים חיכו כל החופש לינשופים, שהגיעו מבת הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. ושנייהם ידעו ששום דבר לא יהרוס להם את הרגע. הם התלבשו, צחצחו שיניים במהירות הבזק, והתגלשו במורד מעקה המדרגות. ״אמא! אבא! התקבלנו?״ צעקו התאומים. ״אוקי,״ אמר פרנק. ״רק אם תשבו בשקט.״ שני התאומים ישבו על הכסאות במטבח לפני שאביהם גמר לדבר. ״נו? התקבלנו?״ שאל ג׳יימס. שנייכם התקבלתם.״ אמרה מיה. אם מישהו היה עומד מחוץ לבית משפחת פוטר, הוא כנראה היה חושב שמשהו התפוצץ שם בפנים. ״יש!״ הם צעקו. ״בסדר בסדר,״ אמר פרנק, ספק משועשע ספק עצבני. ״עכשיו תאכלו את ארוחת הבוקר שלכם, ואז נלך לסימטת דיאגון.״ ג׳יימס והולי זללו את החביתה שלהם והתייצבו בסלון לפני האח. מיה התחילה להזכיר לילדים איך להשתמש באבקת פלו, אבל הולי קטעה אותה.״אמא, אנחנו יודעים איך להשתמש באבקת פלו!״ ״בסדר, אני אכנס ראשונה.״ לאחר שכולם הגיעו לקלחת הרותחת, הם הלכו לחצר האחורית של הפונדק. ״בסדר ילדים, לשמור מרחק!״ אמר פרנק. הוא נקש אל אחת הלבנים בקיר ולפתע נפתח לפניהם פתח גדול שהוביל לרחוב מלא קוסמים וחנויות. ״ג׳יימס, הולי, ברוכים הבאים לסמטת דיאגון.״ אמרה מיה.

לאחר יום סידורים ארוך במיוחד, ג׳יימס והולי היו מוכנים לשנת הלימודים בבית בספר. פרנק הכין ארוחת ערב, ומיה זירזה את התאומים לישון, אחרת לא יהיו להם כוחות למחר. כולם הלכו לישון, שמחים ומרוצים מהיום שעבר עליהם. טוב, כמעט כולם. הולי וג׳יימס ישבו והסתכלו אל השמיים זרועי הכוכבים. ״מעכשיו, הכול הולך להשתנות, נכון?״ שאלה הולי. ג׳יימס נאנח. ״כן, אני מניח שכן. תארי לעצמך שאני אוכל להפוך אותך לקרפדה. זה יהיה ממש כיף.״ ״לא אם אני אהפוך אותך לתולעת לפני זה.״ צחקה הולי. ״אנחנו הולכים ללמוד כל כך הרבה דברים: תורת הצמחים, שינוי צורה, לחשים, שיקויים, אסטרונומיה, ואמא אמרה לי שהיא למדה גם גילוי עתידות! אנחנו נוכל לחזות את העתיד! אני מקווה שאתה תסבול הרבה.״ ״מה את אומרת. דרך אגב, באיזה בית את רוצה להיות?״ ״מה זאת אומרת בית?״ שאלה הולי. ״בית זה כמו מקום המגורים שלך בזמן שאת בטירה.״ סיפר ג׳יימס. ״יש ארבעה, והם נקראים על שמם של ארבעת המייסדים של הוגוורטס: גריפינדור, רייבינקלו, הפלפאף וסלית׳רין. לכל בית יש חדר מועדון, עם סיסמה שאנשים מבתים אחרים לא יכולים להיכנס אליה. את יודעת שכל המשפחה שלנו הייתה בגריפינדור?״ ״אני לא הולכת לאכזב את המשפחה. אני ואתה נהייה בגריפינדור, נכון?״ ״נכון אבל אנחנו באמת צריכים לישון, אחרת נירדם באמצע הנסיעה. לילה טוב הולי.״ ושניהם נרדמו, בלי שום דאגות למחר.

״קדימה ילדים, צריך לקום!״ קרא פרנק מלמטה. ״הכנתי לכם טוסט ובייקון!״ הולי וג׳יימס ירדו למטה. בזמן הארוחה הולי שאלה את אביה:״איך בכלל עולים לרציף?״ ״טוב,״ אמר פרנק. ״זה החלק המסובך.״

כעבור שעה הם נכנסו לאוטו, שבעזרת הלחש של מיה כל המזודות הצליחו להיכנס בקלות. כעבור 10 דקות כולם היו בתחנת קינגס קרוס. ״עכשיו,״ אמרה מיה, ״כל אחד בתורו צריך לרוץ הישר אל תוך הקיר, שהוא בעצם המעבר לרציף תשע ושלושה רבעים.״ ״את בטוחה בקשר לזה?״ שאל ג׳יימס בחשש. לרוץ לתוך קיר לבנים מוצק למדי לא הייתה ברשימת הדברים שהוא יעשה היום. ״נראה לי שזה בסדר,״ אמרה הולי. ״אני אלך ראשונה.״ הולי נעמדה מול הקיר, והחלה לרוץ. המרחק בינה לבין הקיר הלך והתקרב... היא איבדה שליטה על העגלה... ולפתע היא הייתה בתוך רציף תשע ושלושה רבעים. פתאום הופיע ג׳יימס מאחוריה, מתנשם ומתנשף. לא עבר רגע וגם הוריהם הגיעו מאחוריהם. ״עשינו את זה!״ קראו ג׳יימס והולי. הם הלכו עוד מרחק קצר, ולפניהם נגלתה רכבת, שנשאה את השלט ״הוגוורטס אקספרס״ ״זאת הרכבת, נכון אמא?״ שאלה הולי. ״כן,״ אמרה מיה. ״אבל זה כלום לעומת הטירה.״ ״אני בטוח ששום דבר לא יפתיע אותי.״ אמר ג׳יימס. ״גם אני חושבת ככה.״ אמרה הולי. ״טוב, אבל כשתגיעו לשם מחכות לכם המון הפתעות. אני רק ממליץ להזהר מפיבס, הוא המפחידן של בית הספר. יום שבו הוא לא עושה לפחות 50 תעלולים על חשבון אנשים, זה יום מבוזבז.״ אמר פרנק. ״אתם צריכים לתפוס לכם תא, לא?״ הוא הוסיף כבדרך אגב. ג׳יימס הסכים, ולבסוף הם מצאו תא פנוי. שריקה נשמעה. ״בי אמא, בי אבא!״ קראה הולי. ״נתראה בחג המולד!״ הם ראו את הוריהם מחייכים ומנופפים להם. ואז כל החלק השמאלי של הרציף התפוצץ בכיפה של אש.

		הפרק הבא