אחרי המוות גרסת וולדמורט

השרביט עף מידו.

הוא צרח על אחד מאוכלי המוות שייתן לו את השרביט.

כלום לא קרה...

ואז שאגות שמחה.

כולם קפצו על פוטר וחיבקו אותו.

מה קרה?

וולדמורט הסתובב.

מה שראה גרם לו לקפוא במקום.

הגוף שלו היה מונח שם.

אבל איך זה יכול להיות? הילד השמיד את כול ההורוקרוקסים.

פתאום הכתה בוולדמורט ההבנה.

לנגד עייניו הוא ראה עמוד מספר.

זה היה זיכרון ישן אבל ברור.

'יצירת הורוקרוקס קורעת את הנשמה. המבקשים ליצור הורוקרוקס צריכים לזכור, יכאשר משמידים את ההורוקרוקס והורגים את האדם שיצר את ההורוקרוס אותו אדם מושפע כאילו קיבל את נשיקת הסוהרסן.'

הוא לא מת.

אבל הוא לא חי.

הוא יהיה באמצא.

ללא האפשרות שאחרים יחושו בנוחותו.

חסר תועלת לחלוטין.

ואז הוא פתאום ראה.

בקטה קטנה.

והתרחש בה קרב נורא.

כמה אנשים גררו שני גברים.

רק אישה אחת נשארה בבקטה.

היא חייכה.

התמונה נעלמה.

תמונה חדשה הופיעה ובה האישה רקחה שיקויי.

התמונה נעלמה שוב.

תמונה חדשה הופיעה.

האישה נתנה לאיש יפה תוואר כוס מים.

האיש והאישה התחתנו.

האישה בהריון.

האיש בורח.

האישה ילדה בבית יתומים את בנה ואמרה למטפלת ששמו יהיה "טום ואנדולו רידל".

האישה מתה.

טום הצעיר עושה דברים לא יאמנים.

איש אחד מגיע לבית היתומים ומספר לטום שהוא קוסם.

טום בהוגוורטס.

וולדמורט המשיך וראה את כול חייו עד לסופם.

הוא הבין.

הבין את טעות אימו ואת טעותו.

הגיע לו למות על כול מה שעשה.

ולרגע אחד בפעם הראשונה בחייו טום רידל' הלורד וולדמורט' חש חרטה.