הוגוורטס בסגנון שרלוק

שרלוק הולמס בשנתו השישית בהוגוורטס, יחד עם חבריו.

לבוש גלימה שחורה-כחולה, צעיפו הקבוע בצבעים כחול-לבן-אפרפר ונעליים שחורות, שוחח שרלוק עם הרמיוני גריינג'ר על קווידיץ'. בדיוק לפני כשהגיעו לאולם התפרץ באמצע ג'ון.

"הפרעתי לכם באמצע משהו?" קבר את ידיו בכיסו. "ריב אוהבים?"

"תשתוק, ווטסון," גלגלה הרמיוני את עיניה. היא לא הסמיקה. היא חיבבה את שרלוק מאוד, רייבנקלואי חכם עד מאוד, חברתו, לא לכך ציפתה, הפלפאפית. מולי הופר היא נערה נחמדה ביותר, חכמה אך לא כמו הרמיוני או שרלוק.

הם נכנסו לאולם, כל אחד לשולחן ביתו. ג'ון והרמיוני המשיכו לשולחן השמאלי ביותר, לשולחן גריפינדור, בעוד ששרלוק התקדם לשולחן רייבנקלו.

"היי, מרי," ג'ון נשק ללחיה של אהובתו מרי, בעודה צוחקת עם רון.

"הו, היי ג'ון," הארי שם לב לקיומו של ג'ון, רק אחרי שהתיישב לצידו. הרמיוני ישבה לצד רון, מרי ישבה לצד נוויל (שבכלל לא היה מעורב בשיחה), משמאלה ג'ון, משמאלו הארי.

"היי פוטר, אתה מוכן להעביר לי את המלח?" שאל רון. הארי לא התייחס אליו. דעתו הייתה מוסחת. הוא הסתכל על מישהי.

"תגידו, שמתם לב שהארייט ממש יפה היום?" הוא הסתכל, ככל הנראה, על שולחן סלית'רין, הרחוק ביותר משולחן גריפינדור. 

"תזיז ת'עיניים מאחותי, הארי!" נבהל ג'ון ונתן כאפה לגבו של הארי.

"אאוץ'!" השתנק הארי.

"לפחות הוא לא ייצמד לג'יני..." רון חייך בסתר והרמיוני הסמיקה ושתתה את מיץ הדלעת שלה.

עד אז, היום הלך לתלמידי השנה השישית הצמודים נקי. בלי בעיות, בלי הצקות למיניהן. עד שהגיע דראקו מאלפוי. מייקרופט הולמס. ג'ים מוריארטי. איירין אדלר.