your eyes- glee

היי(: רק רציתי לומר שאת הפאנפיק הזה אפשר למצוא גם באפליקציה wattpad לסיפורים ופאנפיקים(:

מקווה שתהנו(:

אזהרה: חלק מהפרקים יכילו קללות ותכנים מיניים (לא מפורטים).

 תחילת שנת לימודים חדשה, הכי כיף בהתחלה, במיוחד כשאתה הולך ללמוד באוניברסיטה מיוחדת בניו- יורק, אוניברסיטה המקושרת לברודווי. 

נקודת מבט בריטני: 

"ביי אמא, אני אתגעגע" אני אומרת ולאחר מכן מצחקקת.

"זה נשמע כמו ברווז, אתגעגעגעגע" אני מוסיפה וצוחקת שוב.

"ביי בריטני, תהני בטיסה, ותיזהרי!" אומרת אמי ואחר כך לוחשת לעצמה: "איך היא התקבלה לשם, אלוהים יודע".

"רק שתדעי ששמעתי את זה, ולדעתי זו הסיבה שאת לא חד קרן כמוני" אני אומרת ונכנסת לשדה התעופה.

"נדבר!" צועקת אמי ונוסעת באוטו לכיוון ביתינו.

הרבה אנשים עוברים ומסבירים לי לאן ללכת, ובסוף כל שיחה איתי אומרים "אלוהים ישמור", לא יודעת למה.

"טיסה מספר 832 עומדת להמריא. היעד- ניו יורק" אני שומעת בכריזה, ממשיכה לקרוא במגזין.

"היי את! אמרת לי שאת טסה לניו יורק!" אני שומעת קול של גבר שעזר לי מקודם, הוא קירח וגבוה.

"תודה!" אני אומרת ושמה יד על כתפו.

"אתה אמנם לא חד קרן כמוני, אבל אתה בדרך!" אני אומרת והוא מתרחק ממני, הולך לחבק נער נמוך בעל עור בהיר ועיניים כחולות שלובש ג'ינס צמוד לבן וחולצה ירוקה.

"ביי קורט, אני אתגעגע אלייך" אומר הקירח אבל אני לא שומעת יותר וממשיכה להתקדם.

קורט.

איזה שם משעשע.

כמו קרטונים,

או קרוטונים.

אני צועדת בשביל הארוך שמוביל למטוס ומתיישבת בשורה של כיסאות ליד החלון, זה שלושה כיסאות בכל שורה.

"את היית אמורה לשים את המזוודה בתא המטען, גאון" אני שומעת קול ומסתובבת, ורואה נערה בעלת שיער שחור גלי ועיניים כהות מסתכלת עליי, יש לה גם גוף יפה.

"אבל יש שם את הדברים שלי" אני אומרת ומצביעה על המזוודה.

הבחורה נאנחת ולוקחת את המזוודה שלי, מניחה אותה בתא נפתח למעלה.

"זה קסם!" אני אומרת כשהתא נפתח.

"אני יושבת כאן" אומרת הבחורה ומתיישבת לידי.

"אני בריטני" אני אומרת ומצחקקת.

"חד קרן גאה" אני מוסיפה.

הבחורנ מעוותת את פרצופה ומושיטה אליי את ידה.

"סנטנה" היא אומרת.

אני בוחנת את ידה ואומרת: "היד שלך נקייה אבל גם אם היא לא היתה הסבון שלי למעלה".

"אלוהים ישמור" היא לוחשת לעצמה.

"את פה לבד?" היא שואת.

"כן, אני הולכת ללמוד בפנימיית השניל"ה בניו יורק" אני עונה.

"גם אני!" היא מתלהבת ואחר כך מכחכחת בגרונה ואומרת: "וואטבר, מגניב".

אני נוגעת במצחה ואומרת: "אני מרגישה את הקרן שלך גודלת".

"אבל אני לא בטוחה אם את חד קרן או דינוזאור" אני מוסיפה.

"בכל מקרה, את לקחת מעונות או השכרת דירה?" היא שואלת.

"אני אישן בחדרים שהפנימייה תביא לי" אני אומרת.

"את צריכה לשלם על זה" סנטנה אומרת.

"אף אחד לא אמר לי את זה"אני אומרת ומשפילה מבט.

"אני השכרתי דירה... בעלת 3 חדרים... היא קצת יקרה, אולי תרצי... להיות שותפה שלי לדירה? אני מתכוונת... היא מרוהטת והכל... נתחלק בתשלום ותגורי איתי?" שואלת סנטנה.

"אני אשמח" אני אומרת ומחייכת.

"אני אעזור לך להיות סוס פוני" אני אומרת ומצחקקת.

"בסדר" היא אומרת ומוציאה מתיקה הקטן מגזין.

אני מסתובבת אליה ומתחילה לומר: "איך זה-" "ששש!" היא קוטעת אותי ואומרת: "את מדברת המון. יותר מדיי".

אני מסתובבת בשקט לחלון ומחכה להמראה, אבל קול קוטע אותי.

"תסלחו לי, האם אני יכול לשבת כאן?" שואל הנער שראיתי.

"קורט!" אני צועקת.

"אני מכיר אותך...?" שואל.

"שמעתי את אבא שלך קורא לך" אני אומרת ומוסיפה בלחש: "אין לו שיער".

"אני יודע" קורט מגחך.

"יש לך שם מצחיק" אני אומרת.

"אתה יכול לשבת, רק תשתדלו לא לדבר איתי" אומרת סנטנה וחוזרת לקרוא.

המטוס ממריא.