המוות

הוא נולד מתוך המוות.
מוות אימו.
הוא נולד מהמוות, ואת כל חייו הקדיש כדי לא לחזור לשם.
כדי לקחת לשם אחרים.
זה התחיל באביו.
אחר כך סביו.
עד שהרג אותו.
את הנער.
אויבו בנפש.
הוא הרג את הורי הנער.
את כל אלו שהיו יקרים לו.
אבל הנער הזה חזר.
וכשהנער חזר הוא החזיר את טום למוות.
שם הוא נולד, שם הוא מת.
הנער לא ניצח.
טום רק חזר להתחלה.
הנער לא ניצח.
לנער אין משפחה.
הנער לא ניצח.
הנער כבול באבל.
טום ידע.
טום ידע שהוא ניצח.
טום השיג בחייו כול מה שרצה.
לא אכפת לו מהבוצדמים.
השקר הזה היה רק בשביל שיהיו לו נאמנים טהורי דם.
היה לו כוח.
היו לו נאמנים.
הנער הרג את וולדמורט.
אבל הנער לא הצליח להרוג את טום רידל.
כי טום רידל חי כול עוד הוא יודע את האמת.
טום רידל הוא לא מי שהרג את כל האנשים הללו.
את אביו, את סביו, את הוריו של הנער.
לא.
וולדמורט הרג אותם.
טום רידל ידע זאת.
ואז הכול נעלם...
היא עמדה מולו, מחייכת.
"טום" היא לחשה.
היא רצה לעברו בשמחה.
ובפעם הראשונה טום רידל קיבל חיבוק מאימו.
בפעם הראשונה טום רידל ידע מהוא אושר אמיתי. 
כן.
טום רידל היה מאושר.

קרדיט לבטא שלי צ׳ו צ׳ו צ׳ו