להבה

הנערה התעלמה ממבטי בתדהמה שהופנו כלפיה, והתיישבה בשולחן סליתרין מול דראקו ובלייז.

חיוך ממזרי עלה על פני דראקו וגם על פניו של בלייז שראו את הנערה. שיער ג'ינג'י לוהט אסוף בגולגול ועור צחור וחלק. שילוב נהדר.

העיניים בגוון טורקיז שלה התגלגלו בבוז שראתה את המבטים שנשלחו לה מכול שולחן סליתרין.

"שלום הקטה" פנה דראקו להקטה שעל פניו חיוך פלרטטני.

" דראקו מאלפוי, נכון?" הבוז בקולה היה ברור.

"כן. אני שמח לדעת שמכירים אותי גם מחוץ לבית הספר." דראקו התעלם מהבוז. לפעמים זה הסתיר רצון. במיוחד אם היא סליתרינית.

"ואני בלייז זאביני. נעים להכיר." בלייז הצתרף לשיחה בטון חלקלק.

"מצידי תהיו מלכת אנגליה, איפה פנסי פרקינסון?" היא התעלמה מהטונים ומהמבטים.

"ממש כאן הקטה, חומד." פנסי הצטרפה.

הקטה ופנסי הלכו בעודן משוחחות.הלחישות והצחקוקים של פנסי היו חשודים מעט, ודראקו הייתה תחושה שהן מדברות אליו.

(שיחות יתקיימו מדי פעם כמו תפקידים כדי להקל עליי. סליחה. עם זה מפריע מדי אנא תכתבו בתגובות.)

בלייז: " זו הייתה התחלה מוצלחת במיוחד, מה?" [טון סרקסטי]

דראקו: " כן... אל תדאג. היא נראת לי מסוג הבנות שמשחקות את עצמן קשוחות."

בלייז: "שמעתי שהיא ופנסי באותה חדר."

דראקו: " אולי היא עדיין בתולה. כמו ילדה קטנה."

בלייז: "טוב צריך לעלות לחדר." 

בנות רבות כירכרו סביב דראקו בבגדי שינה חצי שקופים. בלייז נהנה מזה. דראקו גם. (כתבתי אותו ממזר ^-^)

רק הקטה הזאת הזאת יושבת לה בפינה וקוראת לה. עדיין בבגדים.

(אני אוסיף נקודת מבט מדי פעם)

נקודת מבט דראקו:

"אני עדיין חתיך. אני עדיין עשיר. אני עדיין חכם." חשב בעודו שוכב על מיטתו. " אני לא צריך אותה. האמת היא שאני יכול להשתמש בהפלפאפיות."

בבעודו מסתכל עליה היא הרימה את מבטה מהספר, הסתכלה עליו, גלגלה עיניים וחזרה לספר.

"כן... אני הולך למצוא איזו בחורה משתוקקת."

**********

הפרק מוקדש לבלטריקס101 על התגובה

הפרק הקודם		הפרק הבא