זה הפאנפיק הראשון שלי, הוא על הארי פוטר ומתרחש שלוש שנים אחרי המלחמה. ככל שאתם תגיבו יותר ככה אני אעלה פרקים יותר מהר. אני אשמח אם תכתבו מה מפריע לכם ורעיונות שיש לכם, זה יעזור לי מאוד לשפר את הפאנפיק ויכול לעזור לי להעלות יותר פרקים ויותר מהר. קריאה מהנה!
פרד התעורר במקום חשוך והוא הרגיש שאין לו אוויר. הוא ניסה לצאת ולבסוף הצליח. כשהוא יצא הוא פתאום הבין שהוא יצא מקבר, ופתאום הוא נזכר איך התמוטט עליו קיר, זכר את הרגעים האחרונים, וכשהוא ניסה להזכר מה קרה אחרי הוא לא זכר כלום. מעניין כמה זמן הייתי מת חשב לעצמו, ומעניין מה החזיר אותי. הוא היה רעב, צמא ועייף כמו שהוא לא היה בחיים. הוא התעתק למחילה והופיע בחצר. השעה הייתה כנראה מאוחרת בגלל שהיה חושך, החצר הייתה ריקה והיה שם שקט. הוא נכנס לבית וראה שכמעט כלום לא השתנה. הוא לקח תפוח ולחמנייה מהמטבח ושתה מים, ואז הוא עלה לחדר שלו ושל ג'ורג'. החדר נשאר כמו שהוא זכר אותו, מבולגן ומלא בדברים שהוא וג'ורג' ניסו, אבל הוא היה יותר מאובק, והייתה שם אווירה מתה. הוא נכנס למיטה שהייתה שלו ונרדם במהירות. למחרת כשהוא התעורר הוא ראה שזאת שעת בוקר מאוחרת, והחליט שזה הזמן להגיד שלום למשפחה שלו. הוא ירד למטה ונעצר במקום שבוא לא ישמו לב אליו ושהוא יוכל לראות את משפחתו. הוא ראה את אימו מבשלת ארוחת צהריים, ואת רון והרמיוני יושבים אחד ליד השנייה ונראים מאוהבים, כשמולם ישב הארי וקרא את הנביא היומי. ליד הארי ישבו פלר וביל, ואת פרסי לידם מחזיק תינוקת קטנה שהייתה דומה לשניהם אז הוא הניח שזאת הבת שלהם. ליד רון ישב ג'ורג', היה לו מבט עצוב בעיניים, הוא רזה מאוד וגדל לו זקן שלא החמיא לו במיוחד. פתאום ג'יני הגיע בריצה ונתקעה בו. הוא הסתובב כדי לראות מה קרה וכשג'יני ראתה אותה היא התחילה לצרוח בהיסטרי ולקחה כמה צעדים אחורה. כולם רצו לשם מיד כדיי לראות מה קרה וכשהם ראו את פרד גברת וויזלי וג'ורג' התעלפו וכל השאר נעמדו והסתכלו עליו בהלם.
לופין ישב וחשב מה לעשות. עברו כבר שתיים-עשרה שעות מאז שהוא יצא מהקבר והוא כבר הספיק לנוח, לאכול ולהתקלח. הוא תהה מה הקים אותו לתחייה, וכמה זמן הוא היה מת. כשהוא חזר הביתה וראה שהבית ריק, ומאחר שלא ידע שטונקס גם מתה, הוא היה בטוח שהיא המשיכה הלאה. הוא החליט לברר איפה היא נמצאת, ולבדוק גם מה שלום טדי הקטן. אבל קודם כל הוא היה חייב לדעת כמה זמן עבר. הוא החליט ללכת למחילה, כי בטח הוויזלים יודעים את כל התשובות, ולכן הוא התעתק לשם והופיע בחצר. הוא ראה ילד קטן עם שיער ירוק רץ בגינה ורודף אחריי פרפרים. בגלל צבע השיער הוא הבין שזה טדי. הוא התקרב לכיוונו ואמר:" שלום טדי, אתה בוודאי לא זוכר אותי אבל אני אבא שלך." טדי אמר:" אתה לא אבא שלי, אבא שלי מת." ואז הוא רץ לתוך הבית. לופין שמע אותו צועק:" הארי, הארי, יש פה מישהו שאומר שהוא אבא שלי!"ואז הוא יצא מהבית בליווי של הארי, ושניהם התקרבו לכיוונו. הארי נראה כאילו הוא עומד להתעלף כל רגע, וטדי הקטן נראה מאוד מבולבל. לופין אמר:" אני יודע שזה לא נראה הגיוני אבל אני חזרתי, אני לא יודע מה קרה או איך זה קרה, ואני מבין שאתה בהלם הארי..." ולפני שהוא סיים את המשפט הארי התעלף באמצע החצר.
|