Choose

שם: Choose 
ז'אנר: רומאנס 
פאנדום: "אגדה" וספר ההמשך "עילוי" 

שיפ: יוני/אנדן, יוני/דיי (מרומז) 

תקציר: לבחור, היה הדבר הקשה ביותר שעשתה בחייה. היא אהבה אותו, אכן. היא אהבה אותו יותר מידי, אהבה ששרפה אותה מבפנים. אבל האם גם הוא אוהב אותה? 
כותבת: צ'אסטיטי 
_________________________________________
גם עכשיו, שנים לאחר שהכל קרה, 
היא יכלה לראות בעיני רוחה את חיוכו הזורח, האוקיינוס הכחול שבעיניו, שיערו הבלונדיני מתבדר ברוח, בעודו צוחק. היא יכלה לבחור בזה. 
היא התנערה והתמקדה בגבר הצעיר שעמד לידה. שיערו הכהה, חיוכו המאופק ועם זאת החמימות שבעיניו, מלאות רוך וטוב. 
כששפתיו היו על שלה, וידיה עלו לשחק בשיערו, נזכרה באותו יום, בחדר האמבטיה. 
בעיניים הכחולות, שכאב תמידי האפיל עליהן, ואת מבטו כשדחתה את מילותיו. "אני אוהב אותך", אמר. הייתה כנות בעיניו, כנות שתמיד הייתה שם. הוא לא היה שקרן, הוא הלך באור. 
אבל היא בטיפשותה אמרה לו לא. היא לא ידעה אז עד כמה הייתה קרובה לאבד אותו. 
אבל עכשיו, כשהיא עומדת מעל הקבר שלו, ובוכה על כתפו של גבר אחר, היא הבינה על מה היא ויתרה אז. 
רק לאחר שנפרדו, רק לאחר שכבר גסס, הבינה שהיא צריכה לבחור, אבל לא יכולה לבחור באמת.

לבחור, היה הדבר הקשה ביותר שעשתה בחייה. היא אהבה אותו, אכן. היא אהבה אותו יותר מידי, אהבה ששרפה אותה מבפנים. אבל האם גם הוא אוהב אותה? 
היא התוודתה באהבתה רק לאחר שכבר לא יכלה להשיגו יותר.

הוא ויתר עליה. 
הוא ויתר עליהם. 
אבל אם היא ידעה שהיום הזה יבוא, למה זה כאב לה עד עכשיו? 
היא ידעה שהדברים הנוראים שעשתה, כל מה שאיבד בגללה, כל זה יעמוד ביניהם כמו חומה. 
בעבר קיוותה שתוכל לשבור את החומה עם מעשיה הטובים, אבל מעט הטוב לא יצליח לכסות על הרע. 
באותו יום, כשהביא לא את השרשרת ההיא, שרשרת עם תליון אבן רובי, היא הבינה שאת הנעשה אין להשיב. 
מתוך כעס, פחות משברון לב, היא לא דיברה איתו במשך שבועות. 
ואז, הודיעו לה שהוא מת. התמוטט בחדרו ומת. 
היא בכתה כפי שלא בכתה מעולם, לא כשאחיה מת, לא כמו בשום פעם אחרת.

שפתיה של יוני נפרדו משל אנדן, והיא יצאה מבית הקברות, בלי להעיף מבט חוזר בקברו של דיי, משחררת מידה דבר קטן ונוצץ, ששקע במהירות בשלג היורד. שרשרת, עם אבן רובי בקצה.