המתנה הכי טובה בעולם

לילי נאנחה. ביטנה התפוחה הקשתה עליה לעשות פעילויות יום יומיות, וג'יימס תמיד חזר מהעבודה סחוט, מצפה לארוחת ערב.

הייתה זאת שעת ערב, יום לפני יום הולדתה, ולילי ציפתה לבואו של ג'יימס. היא הייתה בטוחה שיזכור. אחרי הכול, ג'יימס הוא זה שהציק לה שתצא איתו מהשנה השלישית.

הדלת בביתם הקטן נפתחה, ובעלה התשוש והספוג מי גשם וברד הופיע שם.

"סערה?" שאלה לילי בהבנה. ג'יימס הסחוט (תרתי משמע) הנהן בעייפות.

"מה יש לאכול, יקירה?" שאל, מבט של כלבלב מורעב נשקף מעיניו.

לילי פירטה את מאכלי הסעודה שהכינה, והם ישבו לאכול.

"מה שלום הקטנצ'יק?" שאל ג'יימס בפה מלא אוכל, מלטף את ביטנה של לילי.

לילי צחקה קצרות. "כבר סיכמנו שאנחנו לא יודעים, ובקשנו שתשאר הפתעה עד שהוא או היא יוולדו."

ג'יימס משך בכתפיו ובלע. נראה שאינו מבחין ברמזיה של לילי לאותת לו שהוא יודע איזה יום מחר.

"ג'יימס, אתה זוכר איזה יום מחר?" שאלה בייאוש לבסוף, מקווה שג'יימס יזכור.

ג'יימס הנהן בהתלהבות, ופינה את הכלים שלהם לכיור.

הוא משך את לילי לעמידה. "ערב חג המולד!" קרא כמו ילד קטן, וסחרר את לילי. "אומרים שירד שלג." נאנח בסיפוק.

ג'יימס נישק את לילי, אמר - "אני סחוט יקירה. הלכתי לישון." והותיר אותה המומה ומבולבלת.

הוא שכח אותו. הייתה המחשבה הראשונה שהכתה בלילי. הוא שכח את יום ההולדת שלי.

לילי הייתה גאה. אם ג'יימס שכח, היא לא תזכיר לו. אם הוא שכח את היום הולדת שלה, גם היא תשכח את שלו.

לילי נפנפה בשרביטה, והכלים התנקו והוחזרו למקום. אם ג'יימס מתלהב מחג המולד, היא לא תתלהב. כשג'יימס ישאל למה, היא לא תענה.

לילי התקלחה, לבשה את הפיג'מה הרחבה שלה, שכללה חולצת הריון פשוטה ומכנסי טרנינג עם דוגמא של פרחים, ונשכבה במיטתה.

השאלות עדיין נקרו במוחה. 'האם ג'יימס כבר לא אוהב אותי יותר? האם הוא באמת שכח?'

ובמחשבות כאלה, היא נרדמה.

בחלומה, היא החזיקה את תינוקה בזרועותיה. הוא היה דומה כול כך לג'יימס.

לפתע, התינוק פער את פיו חסר השיניים. "מחר חג המולד." אמר, "רק חג המולד. בלי אף תאריך אחר..."

לילי שמטה את תינוקה בבהלה, והוא החל לצרוח. היא הרימה אותו בהתנצלות, והוא שוב דיבר - "לילי. לילי תתעוררי!"

לילי פקחה את עינייה, מולה, פניו קרובים לשלה היה ג'יימס.

"קדימה! תתלבשי! צריך לקשט את העץ!" קרא בהתלהבות כמו ילד קטן, וירד למטה.

לילי קמה באיטיות מהמיטה, התלבשה באיטיות וירדה למטה.

היא נכנסה לסלון החשוך. "ג'יימס? איפה אתה?"

לילי הדליקה את האור. "הפתעה!" צעקו חבריה, ובראשם ג'יימס המאושר.

הוא נישק ארוכות את לילי.

"יום הולדת שמח, אהובתי!" אמר, כשהתנתקו. 

"לא שכחת." לחשה אליו לילי.

"ברור שלא! איך יכולתי לשכוח יום חשוב כזה?" שאל ג'יימס בנינוחות, מלווה אותה לעץ המקושט שעמד באמצע.

ג'יימס שם שיר ורקד עם לילי.

"המתנה הכי טובה בעולם," לחשה לו, "זה שאני איתך."