אילו רק (If Only)

 כל הזכויות על הדמויות והמקומות בפאנפיק שמורות לג'יי קיי רולינג. הזכויות על השיר If Only שמורות לדיסני.

היה זה אחר צהריים חמים בהוגוורטס, אחד הימים החמים הראשונים לאחר חורף קשה וקר. הלימודים נגמרו, כך שהטירה הייתה ריקה כמעט לחלוטין. הרי, מי ירצה לפספס יום נהדר כל כך בתוך הטירה?!

בעצם, היו כאלה.

אחד מהם, היה תלמיד גריפינדור אחד, שבזמן האחרון התקשה למצוא את מקומו. מחשבות רבות הציקו לו והוא החליט שלא לצאת עם חבריו החוצה, אלא לטייל בין המסדרונות, ולנסות, אחת ולתמיד, לסדר את הבלאגן שבראשו.

ובאמת, היה לו שם בלאגן לא קטן:

A million thoughts in my head, should I let my heart keep listening?

’Cause up till now, I’ve walked the line, nothin’ lost, but somethin’ missin’

I can’t decide, what’s wrong, what’s right, which way should I go?

כבר כמה זמן שאני מרגיש כך: מבולבל, מפוחד, לא מצליח למצוא את מקומי. מיליון קולות, מיליון מחשבות מתרוצצות בראשי ולא נותנות מנוחה.

אינני יודע מה קורה אתי, אני לא מבין מאיפה זה הגיע, מה קרה שזעזע כל כך את העולם שלי?!

האמת, אני יודע.

אני יודע למי זה קשור, אני רק לא מבין למה.

לא מבין, לא מבין, לא מבין!!!

אני לא מבין, למה האידיוט הזה תקוע בראש שלי, ולא משנה מה אני עושה, כמה שאני לא מנסה לחשוב על דברים אחרים, דברים פאקינג נורמליים, הכל בסוף חוזר אליו - תמיד! תמיד, איכשהו, אני חוזר לחשוב על הנמייה המזורגגת הזאת!!!

מה, בשם מרלין, עובר עלי?!

למה?? למה אני כל כך אידיוט ולא מצליח אפילו להבין את עצמי?!?!?!

ואני באמת מנסה להבין...

תאמינו לי שכן!

הייתי עושה הכל, באמת הכל, כדי להבין למה, לכל השדים והרוחות, במקום לעקם את הפרצוף בגועל, במקום לחשוב על כמה שהדפוק הזה הוא זבל שרק מחפש תשומת לב, יצור הפטתי והמכוער הזה - במקום לחשוב את כל זה, אני חושב על טוב, דברים אחרים לגמרי...

אני משתגע פה!!!

If only I knew what my heart was telling me
Don’t know what I’m feeling, is this just a dream? Uh oh, yeah
If only I could read the signs in front of me
I could find a way to who I’m meant to be, uh-oh, if only

If only… if only

ומה זה השיר האידיוטי הזה שאני ממשיך לזמזם?! שיר מוגלגי קיטשי וטיפשי - שבכלל לגמרי לא קשור למה שאני מרגיש. מרגיש?! מי אמר משהו על רגשות?????????? אוקי, לגמרי התחרפנתי כבר, אם אני מדבר על זה שאני מרגיש משהו כשאני חושב עליו.

אני לא מרגיש!!! אני לא אמור להרגיש....

באמת. השיר הזה לא קשור לשום דבר. הלב שלי לא אומר לי כלום, אין שום סימנים מולי - כלום!!!

ואולי מספיק כבר לחשוב על זה, לחשוב עליו?!

Every step, every word, with every hour I am fallin’ in
To somethin’ new, somethin’ brave, to someone I, I have never been 

I can’t decide, what’s wrong, what’s right, which way should I go?

אני ממשיך?!

מוח, לב - מי שזה לא יהיה בגוף שלי שאחראי על השטות הזאת - באמאשך, די כבר!

הרי, אניי יודע שככל שאני אמשיך אם זה, המצב יתגרע - אני יודע שאני סתם פרנואידי. תעצור, תנשום עמוק ותשכח! תשכח מזה, ממנו, מהכל....

הרי, גם אם, גם אם - וחס וחלילה שיהיה, אני פשוט אומר שאם!!! - אני מרגיש משהו... זה בחיים לא יקרה! ו... איכס!

אני לא רוצה גם שיקרה!

לא!

למה שאני ארצה?!

הרי, הוא... בן, בחור ואני אוהב בנות. אני לא...

לא הומו.

אני לא!

אבל, עזבו את זה לרגע. כי הוא לא רק בחור הוא...

סלית'ריני,

אגואיסט,

נמייה,

אידיוט-מדהים-ולגמרי-פאקינג-הורס!!!

מה?!?!?!

If only I knew what my heart was telling me
Don’t know what I’m feeling, is this just a dream? Uh oh, yeah
If only I could read the signs in front of me
I could find a way to who I’m meant to be, uh-oh, if only, yeah!

דיייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

רון, תקשיב לי ותקשיב לי טוב:

אתה לא אוהבבנים. אתה לא אוהב את... את....

מאלפוי.

אתה סתם מבולבל וחושב יותר מידי...

אתה....

אולי מישהו שם לי שיקוי אהבה?

כן! זהו זה. זה כל כך ברור!

מישהו שם לי שיקוי אהבה.

איך לא חשבתי על זה עד עכשיו?!

מי יכול לשנוא אותי כל כך כדי לעשות לי את זה?

מי יכול להיות מרושע כל כך, אכזרי כל כך, למי יש אינטרס לע....

מאלפוי!

בדיוק! הרי, זה ההסבר ההגיוני היחיד! הנמייה המסריחה הזאת!

בטח היה לו איזה מניע נסתר - להביך אותי בפני כולם, להשפיל אותי. בטח תכנן שאני אפול לרגליו, מול כל בית הספר, שאני... איכס אני אפילו לא מסוגל לדמיין מה הייתי עושה שם!

כן, הוא בהחלט מסוגל לזה.

נמייה...

אבל אני לא אתן לו.

אני גיליתי את האמת!

עכשיו, הוא בטח יחכה ויחכה לרגע הזה - והוא לא יבוא!

כי אני יותר חכם ממנו!

כי הוא סתם נמייה בלונדינית מגעילה ו...

נמייה מכוערת ומדהימה שכמוהו!

Am I crazy maybe we could happen
Will you still be with me when the magic’s all run out?

 די כבר עם השיר הזה!

לא. לא יהיה כלום אחרי שהקסם יגמר. הוא פאקינג נתן לי שיקוי אהבה. ואני לא אוהב אותו!

אני שונא אותו, שונא אותו יותר מכל דבר אחר בעולם!!!

If only I knew what my heart was telling me
Don’t know what I’m feeling, is this just a dream? Uh oh
If only I could read the signs in front of me
I could find the way to who I’m meant to be, uh-oh
If only, yeah!
If only, yeah… if only, yeah… if only
If only… if only

אמרתי מספיק!

לא.

אני מסרב לחשוב עליו. מסרב לתת ליצור המהמם הזה להיכנס לי לראש ולשגע אותי. ההשפעה של השיקוי תעבור. היא תעבור והכל יחזור להיות נורמלי. שיקויים לא מחזיקים לנצח. הם מתפוגגים.

אתה יודע את זה, רון! תחזיק מעמד, רק עוד קצת. רק עוד שעה, שעתיים, אולי יום - זה יעבור!

אני מבטיח לך, הכל יחזור לשגרה!

אתה לא תיפול לזה רון, אתה לא...

לפתע, הרגיש רון וויזלי שהוא נתקל במשהו, במישהו. הוא לא שם לב במה, בגלל המחשבות שאפפו אותו.

הוא מעד אחורנית, מרים את מבטו במהירות.

ליבו נעתק כשראה את הדמות שמולו.

הבחור השני הצליח לייצב את עצמו ונשאר עומד.

'מה הוא עושה כאן?!' עברה אותה מחשבה בראש של שניהם, 'ולמה דווקא הוא?...'

"ס'תכל לאן 'תה הולך, וויזלי!" סינן הבלונדיני.

רון כיווץ את גבותיו, מנסה לחשוב על תשובה טובה. בדרך כלל, הוא היה מוצא אחת ללא כל בעיה. הפעם? הפעם המצב היה שונה. הוא עיקם את פיו, מנסה בכל כוחו למצוא תשובה הולמת.

"אני מבין שזה קשה למוח אפון שלך לחשוב על מה לענות, אבל, רציני, תפסיק - אתה נראה כאילו אתה מחרבן!"

"סתום!" היה הדבר היחיד שהצליח הג'ינג'י לפלוט. 'אידיוט, אידיוט אידיוט!' הוא רצה לחבוט בעצמו, 'הכל בגלל השיקוי הז.... רק רגע! השיקוי. זהו. זה הזמן להראות לדביל הזה שהשטויות שלו לא פועלות עלי!'

האמת, שגם הסלית'ריני לא היה במיטבו היום. במקרה אחר, הוא היה אומר עוד כמה דברים, שהיו גורמים ל'גריפינדורי-אוהב-המוגלגים-הזה' להאדים מרוב עלבון! אבל גם הוא לא היה במיטבו היום. גם הוא, נשאר בתוך הטירה על מנת לחשוב, גם הוא היה מבולבל, מפוחד ו... מה היה עוד? אה, כן - לא מצליח למצוא את מקומו. די אירוני, ואולי לא, אבל שני הבנים, שהיו יריבים במשך שנים ארוכות, חשבו על דברים דומים מאוד. למעשה, דראקו מאלפוי חשב על אותם דברים בדיוק! רק, הפוך, כמובן... טוב, חוץ מהקטע עם השיקוי - רק רון מסוגל לחשוב על הסבר הזוי כזה! (ודראקו היה מסכים איתי בכך...). במקום זאת, דראקו הרהר יותר בתגובה של אנשים אחרים, במידה ויגלו על 'הבלבול-הקטן-שיש-לו-בנוגע-לרון-ויזלי' - ככה הוא נהג לכנות את זה.

'על מה הוא מסתכל, בדיוק?!' חשב לעצמו רון. הוא התפלא, שמאלפוי לא המשיך להקניט אותו - הרי, הוא יכול היה להגיד עוד כל כך הרבה דברים!. "על מה אתה מסתכל בדיוק?!"

'פאק! על מה אני מסתכל בדיוק?! עליו. אני מסתכל עליו. על העיניים הכחולות המדהימות שלו, על הנמשים החמודים האלה על... אני צריך לענות משהו מתוחכם. משהו נורמלי. דראקו - תחשוב!', וזה מה שהוא אמר, לאחר גיכוח מלגלג, "על מה אני מסתכל? אני מסתכל על גריפינדורי פטתי, אוהב מוגלגים מסריח, שאפילו החברים העלובים שלו מעדיפים להיות בלעדיו! לא מפתיע האמת. אני חושב שזאת הפעם היחידה שפוטר אשכרה עשה משו חכם..."

"שלא תעז!"

אבל דראקו לא סיים - הוא היה צריך, חייב, להמשיך! הוא היה נחוש לומר עוד ועוד דברים פוגעניים, למשוך את החבל על הסוף, להחזיר את המצב למה שהיה קודם! רק זה יגרום לו להיות שפוי שוב! "אני עוד איך אעז! מה, אתה חושב שאני לא יודע - שאני לא אבין את המצב: החברה שלך, גריינג'ר, הבוצדמית המטונפת הזאת, עזבה אותך! כך, זהו זה! היא ופוטר מתמזמזים עכשיו איפשהו נכון?!" הוא הרים גבה בלגלוג.

רון הביט בו. היו לו את כל הסיבות לשנוא את הסלית'ריני על מה שכרגע אמר. כל הסיבות! אבל הוא לא יכול היה לשנוא אותו.

הוא קם, ממשיך להביט בעיניים הכסופות של הבלונדיני, מבט חודר.

דראקו לא ציפה לכך. הוא בלע רוק בעצבנות ונסוג חצי צעד לאחור.

רון לא הרפה. הוא צמצם את עיניו, ממשיך להביט אל תוך זוג אגמי הכסף שמולו.

ואז הוא ראה את זה.

דמעה קטנה.

דמעה קטנטונת שהופיעה בקצה העין, כל כך כטנה עד שכמעט לא ניתן היה להבחין בה. כמעט.

אבל רון ראה אותה.

לפתע, הוא כבר לא ראה מולו סלית'ריני קר ומרושע, נער אכזרי שלא רואה בעיניים ושמה שמסב לו הנאה זה לפגוע באחרים, לענות אותם ולהתנשא מעליהם. הוא ראה... בן אדם.

הוא ראה נער צעיר, שעוד נשארו בו צלליות של ילדות, מפוחד, בודד, שמחפש חום, אהבה, קרבה, תקווה, כתף לבכות עליה, יד שתחבק אותו כשעצוב.

הוא רגע רעד עובר בגופו של הבלונדיני. של... דראקו.

גם רון בלע רוק.

הוא חייך, לראשונה בחייו, רון ויזלי חייך לדראקו מאלפוי. חיוך אמיתי, חיוך מהלב - כי רון וויזלי הרגיש. רון וויזלי החליט, סוף-סוף, לקרוא את הסימנים שלבו רומז לו, לפענח את הסימנים שנמצאים מולו, להקשיב לשיר הזה, שממשיך להתנגן בראשו ולא פוסק.

ואתם יודעים מה?

דראקו חייך חזרה.

 סוף.

קישור לשיר If Only מהסרט Descendants של דיסני:

https://www.youtube.com/watch?v=rdTITaNPCys